תקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב

תקיט צירי דלתות מותר להסיר ולהחזיר לצורך יום טוב

ובו ט' סעיפים

צירי דלתות הכלים

א חנויות ³⁶¹⁰

שאינן מחוברים לקרקע, אלא הן עשויין כעין תיבה או מגדל ³⁶¹¹

של עץ, וכשהוא רוצה לפתוח החנות מסלק את הדלת ושומטו לגמרי מן החנות, מותר לסלקו

ביום טוב כדי שיוציא תבלין מהחנות שהוא צריך להן לשמחת יום טוב ³⁶¹² .

ואחר שנטל התבלין, מותר גם כן להחזיר

הדלת ולקבעו בחנות כשהיה, שאם לא נתיר לו להחזיר לא ירצה לפתחו, שיחוש שמא יגנבו

וימנע משמחת יום טוב ³⁶¹³ .

במה דברים אמורים, כשהחנות עומדת במקום

שיש לחוש לגניבה. אבל אם עומדת במקום שאין לחוש לגניבה, כגון בתוך בית המשתמר,

אסור להחזיר הדלת להחנות אחר שסילקו ושמטו ממנו לגמרי, כיון שאין בחזרה זו צורך

שמחת יום טוב ³⁶¹⁴ :

ב וכל

זה כשיש להדלת ציר אחד בולט באמצע ארכו, וכשמחזיר את הדלת למקומו, זה הציר הוא

נכנס לתוך חור שכנגדו במזוזות החנות ³⁶¹⁵ .

אבל אם יש לו צירים (פירוש ³⁶¹⁶ ,

כל צירים שבימיהם היינו שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד, וראש אחד בולט מהדלת

כנגדו מלמטה, ובמשקוף העליון היה חור שנכנס לתוכו יתד העליון, ובמפתן יש חור שנכנס

לתוכו יתד התחתון) למעלה ולמטה ³⁶¹⁷ ,

אסור להחזירו ³⁶¹⁸

אחר שנשמט לגמרי מהחנות ³⁶¹⁹ ,

אפילו חושש שלא יגנבו, גזירה שמא יתקע את הציר בתוך חורו בחזקה במקבות וגרזן,

ונמצא מתקן כלי ביום טוב, וחייב ³⁶²⁰

משום מכה בפטיש, או משום בונה, כמו שנתבאר בסי' ש"ח ³⁶²¹

ושי"ג ³⁶²²

ושי"ד ³⁶²³ :

ג ואם אין לו ציר כלל, לא באמצע ולא למעלה

ולמטה, אפילו הוא עומד במקום שאין לחוש לגניבה, מותר להחזירו ³⁶²⁴ ,

שלא אסרו אלא כשיש לו ציר באמצע, גזירה משום יש לו ציר למעלה ולמטה, שיש לחוש שמא

יתקע, ולפיכך לא התירו להחזיר אלא במקום שיש לחוש למניעת שמחת יום טוב ³⁶²⁵ ,

אבל כשאין לו ציר כל עיקר לא גזרו כלל:

ד וכל

זה בחנות שאינו מחובר לקרקע ³⁶²⁶ .

אבל אם הוא מחובר לקרקע, אפילו אין לדלת אלא ציר אחד באמצעו, אסור אפילו לסלקו

לגמרי מחורו שבחנות, אפילו לצורך שמחת יום טוב, ואין צריך לומר שאסור להחזירו

לחורו אחר שנשמט ממנו לגמרי ³⁶²⁷ ,

גזירה משום יש לו צירים למעלה ולמטה ³⁶²⁸ ,

שהמסלק צירים הללו מן חורם חייב משום סותר, והמחזירם חייב משום בונה אפילו אינו

תוקע בחזקה ³⁶²⁹ ,

כמו שנתבאר בסי' שי"ג ³⁶³⁰ .

אבל אם אין לו ציר כלל אפילו באמצעו, אם

הוא עשוי לפתוח ולנעול תדיר, דהיינו שאינו עשוי לקיום שלא לפתחו רק לעתים רחוקים ³⁶³¹ ,

אלא דרכו לפתוח ולנעול בכל יום ³⁶³² ,

דינו כאילו אינו מחובר לקרקע, שמותר לסלק הדלת לגמרי מהחנות ומותר להחזירו, אפילו

הוא עומד בתוך בית המשתמר, ועל דרך שנתבאר בסי' ש"ח ³⁶³³

ושי"ג ³⁶³⁴

ושט"ו ³⁶³⁵

לענין שבת עיי"ש:

כלים של פרקים, חותמות וקאלנער

ה כלים

שהם מפוצלים, כגון מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות, וכוס שהוא פרקים

פרקים, מותר להעמידן ביום טוב ³⁶³⁶ .

ובלבד שלא יתקע, דהיינו שלא יחברם בחוזק

וגבורה, שלא יתחייב ³⁶³⁷

משום בונה, או משום מכה בפטיש ³⁶³⁸ .

אבל כשאינו תוקע בחוזק מותר [הגהה. ומה שאסרו להחזיר

דלת שיש בו צירים למעלה ולמטה, היינו לפי ששם קרוב הוא מאד לתקוע מפני הציר שהוא

למעלה ולמטה, משא"כ כאן ³⁶³⁹ ] .

אע"פ שבכל השנה דרכן להיות תקועין

בחוזק, אין חוששין שמא יתקע גם היום כמו שחוששין בשבת, כמו שנתבאר בסימן שי"ג ³⁶⁴⁰

ורע"ט ³⁶⁴¹ ,

לפי שיום טוב קל משבת, לפיכך לא גזרו בו כל כך ³⁶⁴² :

ו נכרי

שהביא כתב לישראל ביום טוב והוא חתום, מותר הישראל לפתחו בעצמו ³⁶⁴³ ,

שאין איסור סתירה שייך בכלים. ואף על פי שבשבת אסור מדברי סופרים כמו שנתבאר בסי'

ש"ז. מכל מקום ביום טוב לא החמירו כל כך ³⁶⁴⁴ .

והוא שאין בחותם לא צורה ולא אותיות,

דאז יש איסור משום מוחק ³⁶⁴⁵ ,

כמו שנתבאר בסימן ש"מ ³⁶⁴⁶

עיי"ש:

ז להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים

ושבקרקע, ולשבר פותחות שבכלים, כדינם בשבת כך דינם ביום טוב ³⁶⁴⁷ ,

כמו שנתבאר בסימן שי"ד ³⁶⁴⁸

עיי"ש:

ח לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים,

וכן למלול עצי בשמים, כדינם בשבת כך דינם ביום טוב ³⁶⁴⁹

כמו שנתבאר בסימן שכ"ב ³⁶⁵⁰

עיי"ש:

ט קמטים שעושין הנשים בבתי זרועותיהן

ובבתי שוקיהן, וכן הקמטים שעושין בענק שבצואר (שקורין קאלנ"ר ³⁶⁵¹ ),

אסור לעשותן ביום טוב, מפני שהוא מתקן כלי ³⁶⁵² .

ואפילו בחולו של מועד אסור לעשותן, כמו

שיתבאר בסימן תקמ"א ³⁶⁵³ :

[3610] עיקרי ההלכות שיתבארו בסימן זה:

(א)

צירי דלתות הכלים (ס"א-ד)

(ב)

כלים של פרקים, חותמות וקאלנער (ס"ה-ט).

*

סיכום

הלכות הסרת והחזרת דלתות החנויות בשבת ויום טוב, בסעיפים שלפנינו ולעיל סי' שיג

סי"ד-ט:

(א)

ציר מהצד ומחובר לקרקע, חייב על הסרה והחזרה משום בונה וסותר (ס"ד. שיג, יז).

(ב)

ציר מהצד ואינו מחובר לקרקע, חייב רק כשתקע בחוזק, וגזרו על חזרתו, שמא יתקע בחוזק

(ס"ב. שיג, יד; יט).

(ג)

ציר באמצע, אינו חייב (ס"ב), אף במחובר לקרקע (ס"ד), כיון שעשוי לפתוח

ולנעול תדיר (שיג, טו).

(ד)

ציר באמצע ומחובר לקרקע, גזרו משום ציר מהצד (ס"ד).

(ה)

ציר באמצע ואינו מחובר לקרקע, גזרו בשבת (שיג, טו), ולא ביום טוב (ס"ד), משום

שמחת יום טוב (ס"א).

(ו)

אין לו ציר ואינו מחובר לקרקע, מותר בכל אופן (ס"ג).

(ז)

אין לו ציר ומחובר לקרקע, אם דרכו לפתוח רק לעתים רחוקים, אסרו, שנראה כבנין קבע

(ס"ד. שיג, א; ח).

[3611] ארון.

[3612]

משנה יא,

ב (בית שמאי אומרים אין מסלקין את התריסין ביום טוב, ובית הלל מתירין אף להחזיר),

ובגמרא שם (מאי תריסין, אמר עולא תריסי (דלתות פתחיהן, רש"י) חנויות (כמו

תיבות הן ועומדות בשוק, ואינן מחוברות לקרקע, רש"י)). טור ושו"ע

ס"א (מסלקין תריסי חנויות ... ביום טוב). לבוש ס"א (ועומדות בשוק וסוגר

אותן בדלת, וכשרוצה לפתחן מסלק הדלת ונותנן לפני החנות). מ"א ס"ק א (פירוש,

דלתות חנויות של שידה תיבה ומגדל שאינן מחוברים לקרקע).

[3613]

עולא בגמרא שם (שלשה דברים התירו סופן (שאינו צורך יום טוב, רש"י) משום תחלתן

(שהוא צורך יום טוב, ואי לא שרית סופן לא עביד תחלתן, רש"י) ואלו הן ... ותריסי

חנויות (הותרה חזרתן משום סלוקן, רש"י)). טור ושו"ע שם (ומחזירין אותם

ביום טוב, כדי שיוציא תבלין שהוא צריך להן ולא ימנע משמחת יום טוב). ב"י

סוד"ה חנויות (גרסינן בירושלמי (ה"ה) אהא דתנן ובית הלל מתירין אף

להחזיר, אמר רב אחא מחזיר ובלבד שלא יחזיר כל צרכו ... והפוסקים שלא כתבו הירושלמי

הזה, אפשר שהם סוברים, שמאחר שלא נזכר זה בגמרא דידן, כיון שהתירו חכמים לסלק ולהחזיר,

בכל ענין התירו, שלא נתנו דבריהם לשיעורין, והילכך אף להחזיר כדרכו התירו). מ"א

ס"ק ב (ולהחזירן נמי שרי, דאם יהא אסור להחזירן, לא ירצה לפותחן, דיחוש שמא

יגנובו).

וכן הדין בכמה הלכות, כדלעיל סי' תצז

סכ"ט (אם נאסור לטלטל הטריפה מחמה לצל כדי שלא תסרח, ימנע ולא ישחוט כלל,

ונמצא ממעט בשמחת יום טוב, לפיכך התירו לו לטלטלה מחמה לצל), ושם נסמן (הערה 127 ).

[3614]

עולא שם (התירו סופן משום תחלתן, דחנויות אין, דבתים לא), לפירוש הרי"ף ה, ב

(אבל דבתי לא דכיון דברשותיה נינהו, פתח ולא מימנע). ר"ן שם (כלומר שאותן

תיבות עומדות בתוך הבית, פתח ולא אתי לאמנועי, שאינו ירא להניח אותן תיבות פתוחות),

מ"א שם (אבל כשעומדין החניות בבית, אסור להחזירן, דלא חייש שם לגניבה).

[3615]

אביי שם (בשיש להן ציר מן הצד (ידות לשני ראשין דדומות לבנין, רש"י) דברי הכל

אסור, אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר, כי פליגי בשיש להן ציר באמצע (ותוחבין

אותו בחור שבאמצע דופן פתח התיבה, רש"י), מר סבר (בית שמאי, רש"י)

גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן הצד ומר סבר (בית הלל, רש"י) לא גזרינן). טור

ושו"ע ס"א (במה דברים אמורים, כשיש להם ציר באמצע, אבל יש להם ציר מן הצד,

אסור, גזירה שמא יתקע). ט"ז ס"ק ב (פירוש, באמצע הדופן יש ציר, ויש לדלת

שם בליטה כנגדו שתוחבין אותו בציר, ואינו נראה כבונה כל כך).

[3616]

מ"א שם (כל צירים היו, שבולט ראש אחד מהדלת למעלה כמו יתד, וראש אחד כנגדו

מלמטה, ובמפתן היה חור שתחוב לתוכו, ומלמעלה כנגדו היה גם כן חור).

וכן הוא לעיל סי' שיג ס"ח ( פירוש,

ציר הוא עץ חד הבולט מן הדלת להכניסו בחור שבאדן, כדי שתהא הדלת חוזרת לכאן ולכאן),

ו סי"ד

( שני

צירים, דהיינו שני ראשים הבולטים מן הדלת, אחד למעלה הנכנס בחור שבמשקוף ואחד למטה

הנכנס בחור שבאסקופה) , ושם נסמן.

[3617]

ט"ז סק"ג (פירוש, שיש לו ציר למעלה ולמטה).

[3618]

אבל ליטלו מותר אפילו בשבת, כדלעיל סי' שיג סט"ז ( וכל זה להחזיר הדלתות,

אבל ליטול הדלתות מהכלים מותר בכל ענין ).

והיינו שכיון שאינם תקועים בחוזק ,

אין בנין וסתירה בכלים. וכיון שנוטלו (ואינו מחזירו) , אין לחוש בו שמא

יתקע.

[3619]

אבל אם לא נשמט לגמרי, מותר (בציר התחתון) אף בשבת, כדלעיל שם סי"ד ( אבל

אם יצא מקצתו, דוחקו עד שמחזירו למקומו, ואין חוששין שמא יתקע, לפי שאין צריך כל

כך לזה, הואיל ואין כולו יוצא מהחור).

[3620] ברייתא עירובין קב, ב (גזרה

שמא יתקע (שמא יחזיקנו במקבות ובגרזן והויא מלאכה, רש"י), ואם תקע חייב חטאת).

רבא שבת קכב, ב (גזירה שמא יתקע (בחזקה בסכין ויתדות, רש"י)).

והיינו

שאם נוטל או מחזיר הציר, ואינו תוקע, אינו אסור מהתורה, כדלעיל סי' שיג סי"ט

( לא

אמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע, כגון נטילת הדלת

מהכלי והחזרתה, שאין החזרה בנין גמור, הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי, שאינה תקועה

שם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל, ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור), ושם

נסמן.

ולכן

לא נאסרה החזרתו אלא משום "שמא יתקע" ויתחייב.

[3621]

סמ"ז ( יתקענה שם בחוזק, ויתחייב משום בונה ).

[3622]

סי"ד ( גזרה שמא יתקע, דהיינו שיהדקו שם בחוזק במקבות וגרזן שלא יוכל

עוד לצאת משם ויתחייב, משום בונה כמו שיתבאר, או משום מכה בפטיש כמו שיתבאר בסי'

שי"ד ), ושם נסמן.

[3623]

סי" ז

( שיש

אומרים שאין בנין וסתירה בכלים אפילו בבנין גמור וסתירה גמורה, ולא אמרו שהמחזיר

דלת שידה תיבה ומגדל ותוקעה בחוזק, וכן המחזיר כלי של פרקים ותקע בחוזק, חייב חטאת,

אלא מפני שהוא מתקן כלי וחייב משום מכה בפטיש), ושם נסמן.

*

וכן הובאו שתי הדעות לקמן ס"ה (משום בונה,

או משום מכה בפטיש). לעיל סי' שיג סי"ד ( משום בונה ... או

משום מכה בפטיש ).

ונפקא מינה לענין סתירת כלי גמור, שלדעת הפוסקים

שיש בבנייתו משום בונה, יש גם בסתירתו משום סותר, כדלעיל סי' שיג סי"ט ( והשובר

כלי שלם, הרי זו סתירת בנין גמור וחייב משום סותר) .

ואילו לדעת הפוסקים שאין בבנייתו אלא משום מכה

בפטיש, אין איסור של תורה בסתירתו, כדלעיל סי' שיד סי"ז ( אבל

כשסותר דבר התקוע בחוזק, ואפילו סותר ושובר כלי שלם לגמרי, אין בזה שום איסור).

והעיקר כדעה הראשונה, כנפסק בסתם בסי'

רעט ס"ח וסי' שח סמ"ז וסי' שיג סי"ט-כ. ולא הובאה דעה השנית אלא

לענין אמירה לנכרי לצורך השבת, כדלעיל סי' שיד סי"ז ( ומכל מקום על ידי

נכרי יש להקל ... לפי שיש אומרים

שאין בנין וסתירה בכלים אפילו בבנין גמור וסתירה גמורה ... ויש לסמוך על דבריהם

לענין אמירה לנכרי, אם הוא לצורך השבת).

ומהלשון האמור כאן (משום מכה בפטיש או משום בונה)

נראה, שלדעת הפוסקים שחייב משום בונה, אינו חייב בו משום מכה בפטיש.

וראה

מי טל מלאכת בונה סי' מח אות יג ואילך. כנישתא דבי רב סי' שיג סי"ד.

[3624]

ברייתא יא, סוע"ב (במה דברים אמורים בשיש להן ציר, אבל אין להן ציר, דברי הכל

מותר). אביי שם (אין להן ציר כל עיקר, דברי הכל מותר). רי"ף ה, ב (ושאין להן

ציר כל עיקר, כולי עלמא לא פליגי דשרי, ואפילו דבתי). טור ושו"ע שם (ושאין

להם ציר מן הצד כל עיקר, אפילו בבית מותר להחזיר).

[3625]

גמרא יב, רע"א (מר סבר (בית שמאי, רש"י) גזרינן ציר באמצע אטו ציר מן

הצד, ומר סבר (בית הלל, רש"י) לא גזרינן), וקיי"ל בכית הלל, שבשבת אסור

וביום מותר, כדלעיל סי' שיג סט"ו ( שכאן אין לחוש שמא יתקע, שהרי הדלת

עשוייה לפתוח ולנעול תדיר, אעפ"כ אסור להחזיר ציר זה לחורו בשבת, גזרה משום

ציר שאינו באמצע הדלת. אבל ביום טוב מותר משום שמחת יום טוב, כמו שיתבאר בסי'

תקי"ט ).

[3626] והוא פחות מאמה על אמה ברום

ג' אמות, משא"כ בגדול מזה דינו כמחובר לקרקע, כדלעיל סי' שיג סי"ח ( ואפילו

כלים שאינם מחוברין לקרקע, אם הם גדולים כל כך שמחזיקין מ' סאה, דהיינו אמה על אמה

ברום ג' אמות, עם הדפנות, בלא עובי הרגלים והלבזבזין, הרי הם כאהל, ויש בהן בנין

וסתירה).

[3627]

הגהת סמ"ק סי' קצד ע' קעא (אבל חנויות כעין שלנו, שהם בכותל הבית, אסור בין

חזרה בין סילוק). ומיירי ש"אין לדלת אלא ציר אחד באמצעו", שבזה התירו

לצורך שמחת יום טוב באינו מחובר לקרקע (כדלעיל ס"א), ואסרו במחובר לקרקע.

לבוש ס"א (ואם הם מחוברין בקרקע,

בכל ענין אסור, אפילו לסלקו דהוי סתירה דאורייתא). מ"א סק"א (אבל

במחוברין יש בנין וסתירה כמ"ש סי' שי"ג, ואסור לסלקן ולהחזירן). והיינו

כדלעיל סי' שיג סי"ז ( אבל דלת של בית ושל בור ודות, או של

כלים המחוברים בקרקע, כגון לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע, אסור בין ליטול

בין להחזיר, שכל דבר המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה), ושם נסמן (הערה צד).

[3628] והיינו שהציר שבאמצע אורכה של הדלת, אין

הדלת סובבת על הציר, אלא שפותחים את הדלת על ידי הוצאת הציר מהחור (במפתח

וכיו"ב), ואם כן אין חשש שמא יתקע את הציר בחוזק בתוך החור שלו.

ויתירה מזו, אפילו הי' תוקע בחוזק, ובמחובר לקרקע,

לא הי' חייב על בנין וסתירה, כיון שעשויה לפתוח ולנעול תדיר, ואפילו בשבת, כדלעיל

סי' שיד סי"ט ( אבל אם אינה עשויה לקיום כלל, אין בה

משום סתירה ... ומטעם זה מותר להסיר הדף שמשימין לפני התנור ושורקין אותו בטיט

מערב שבת, כמו שנתבאר בסי' רנ"ט, מפני שאינו עשוי לקיום כלל אלא על מנת

להסירו בשבת) .

ומכל מקום גם זה אס ור, "גזירה משום

יש לו צירים למעלה ולמטה".

ומה

שהתירו לעיל ס"א לצורך שמחת יום טוב. היינו דוקא בכלים שאינם מחוברים לקרקע,

כיון שבזה גם אם הציר הוא מן הצד לא נאסר מהתורה, רק מחשש שמא יתקע בחוזק, ובציר שבאמצעה

הוסיפו וגזרו משום ציר מן הצד, דהוי כגזירה לגזירה, כמבואר ב רמב"ן קב,

ב ד"ה רב (לא אסרוה אלא משום גזירה דמן הצד. ואף על גב דגזירה לגזירה לא

גזרינן, בכל כה"ג דשכיחא גזרינן גזירה) .

משא"כ

במחובר לקרקע, שאם הציר הוא מן הצד חייב על סתירתו והחזרתו, לכן גזרו בציר שבאמצעה

משום צירים שלמעלה ולמטה, אף במקום שמחת יום טוב.

[3629] ברייתא עירובין קב, ב (של בור ושל דות ושל

יציע (דהוי בנין המחובר לקרקע, רש"י), לא יחזיר, ואם החזיר חייב חטאת). גמרא

שבת קכב, ב (לול של תרנגולים, קסבר כיון דמחברי בארעא, יש בנין בקרקע יש סתירה בקרקע).

[3630]

סי"ז ( אבל דלת של בית ושל בור ודות, או של כלים המחוברים בקרקע, כגון

לול של תרנגולים שהוא כלי ומחובר בקרקע, אסור בין ליטול בין להחזיר, שכל דבר

המחובר בקרקע יש בו בנין וסתירה) .

והיינו שכיון שאינו תוקע בחוזק, אלא נוטל או

מחזיר הצירים, לכן אינו חייב אלא במחובר בקרקע, כדלעיל סי' שיג סי"ט ( לא

אמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע, כגון נטילת הדלת

מהכלי והחזרתה, שאין החזרה בנין גמור, הואיל ועדיין היא מפורקת מהכלי, שאינה תקועה

שם בחוזק ויכול ליטלה ממנו בקל, ולכן גם נטילתה אין זו סתירת בנין גמור) .

[3631] שאז אסור משום מחיצה קבועה

כדלעיל שם ס"ח (כל פתח שאינו עשוי לכניסה וליציאה תדיר אלא לעתים רחוקים ...

אם אין להן היכר ציר, אסור לנעול בהן בשבת, שהואיל ואינן עשויין להפתח אלא לעתים

רחוקים, הרי הן נראין בנעילתן כבנין מחיצה קבועה, כל שאין בהן היכר שהן דלתות ).

וכן

לענין לוח לפקוק בו החלון, נתבאר לעיל שם ס"א ( לפיכך אם אין פקק זה

עשוי להפתח תדיר, אלא לעתים רחוקים, אסור לפקק, אפילו הוא חלון שבכותל, מפני שהוא

כמוסיף בנין הקבוע בכותל).

[3632] שאז היא מחיצת עראי שמותרת אף

בשבת.

[3633] ראה שם סל"ז.

[3634]

סעיף י ( ופתח

העשוי לכניסה וליציאה תדיר, מותר לנועלו אפילו בדלת שאין לה היכר ציר, והיא נגררת

בארץ כשפותחה, או אפילו שומטין אותה לגמרי כשפותחין אותה שאינה קשורה שם כלל, לפי

שכיון שעשויה להפתח תדיר, אינו עושה בנעילתה מחיצה קבועה, אלא עראי, ואין איסור

כלל לעשות מחיצת עראי בשבת, אלא על דרך שיתבאר בסי' שט"ו ).

[3635]

סעיף ג ( מותר לעשות מחיצות עראי לכתחלה בשבת,

ואפילו עושה אותה כדי להגן מן החמה או מן הצינה ...

ולעולם אין מחיצת עראי אסורה, אלא אם כן עושה כדי להתיר סוכה ...

או להתיר טלטול ... או להתיר שאר

איסור ).

ובקונטרס השולחן הגיה: ושי"ד (סי"ט).

[3636]

מ שנה

כא, ב (שלשה דברים רבן גמליאל מחמיר כדברי בית שמאי, אין ... זוקפין את המנורה

ביום טוב). גמרא שם כב, א (במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה), וקיי"ל כבית

הלל. רמב"ם פ"ד הי"ג. שו"ע ס"ב (כלים שהם מפוצלים, כגון

מנורה של חוליות וכסא ושלחן שהם חתיכות חתיכות, מעמידין אותן ביום טוב. והוא שלא

יתקע ).

[3637] ברייתא שבת מז, רע"ב (ולא יתקע. ואם

תקע, חייב חטאת), ופרש"י (יתקע, בחוזק), ובדף קלח, ב ד"ה שמא יתקע (יתקענה

בחוזק והוי בונה). תוס' קב, ב ד"ה האי (חיזוק ואומנות). סמ"ג ל"ת סה

טו, ג (ודווקא במקום שצריך גבורה ואומנות יש בניין וסתירה בכלים, אבל לא במקום

שאין צריך גבורה ואומנות). טור ושו"ע סי' שיג ס"ו (מטה של פרקים, אסור

להחזירה ולהדקה, ואם תקע חייב חטאת). מ"א סק"ד (שלא יתקע, פירוש בחוזק).

וכן

הוא לעיל סי' שיג ס"כ ( ואפילו בכלי של פרקים, אם תקע פרקיו,

דהיינו שהדקם בחוזק, בענין שצריך לזה גבורה ואומנות, הרי זה בנין גמור וחייב).

[3638]

כשתי הדעות שהובאו לעיל ס"ב (ונמצא מתקן כלי ביום טוב וחייב, משום מכה בפטיש,

או משום בונה), ושם נסמן (הערה 14 ).

[3639]

מגיד משנה פ"ד הי"ג (ואין זה כתריסין שיש להם ציר מן הצד שחוששין שמא

יתקע, משום דהתם קרוב הוא מאד לתקוע מפני הציר שהוא מן הצד, משא"כ כאן).

[3640]

סעיף כא (לפיכך כל כלי של פרקים שנתפרק אסרו חכמים להחזירו בשבת, אפילו אינו מהדקו

אלא מעט, בענין שהוא רפוי ואינו רפוי, גזרה שמא יתקע בחוזק).

[3641]

סעיף ח (שמא

תפול מידו ותתפרק, ויחזיר פרקיה ויתקעם ויהדקם בחוזק ויתחייב משום בונה, כמו

שיתבאר בסי' שי"ג) .

[3642]

תירוץ הא' בתוס' כב, א ד"ה ובית הלל (דהתם מיירי בשבת והכא מיירי ביום טוב,

ולא החמירו חכמים, הואיל ואין בנין בכלים). מ"א סק"ד (אף על גב דבשבת

אסור כמ"ש סי' רע"ט ביום טוב לא גזרו).

[3643]

הלכות ומנהגי מהר"ש סי' שצב אות א (גוי שהביא כתב חתום, אמר לו מה"ר

שלום לשבר החותם, והיה ביום טוב). מהרי"ל הל' יום טוב ע' קפג (גוי הביא כתב

חתום לישראל ביום טוב, ואמר מהר"ש שמותר הישראל להתיר החותם ביום טוב ולשברו).

דרכי משה ס"ק א. מ"א ס"ק ד (כתב מהרי"ל עכו"ם שהביא כתב

חתום מותר לפתחו ביום טוב עכ"ל).

[3644]

מ"א שם (אף על גב דבשבת אסור ... ביום טוב לא גזרו, כיון דאין בנין וסתירה

בכלים).

כי אף שיש בנין וסתירה בכלים גמורים,

מכל מקום אין בנין וסתירה בבנין גרוע, כמו חותם האגרת, כדלעיל סי' שיג סי"ט (לא

אמרו שאין בנין וסתירה בכלים, אלא בבנין גרוע וסתירת בנין גרוע ... אבל העושה כלי

מתחלתו הרי זה בנין גמור וחייב משום בונה, והשובר כלי שלם הרי זו סתירת בנין גמור

וחייב משום סותר).

ואף שגם בנין גרוע אסור ביום טוב משום

תיקון כלי ומכה בפטיש, כדלעיל סי' תקח ס"ב (הצולה דגים על גבי האסכלה הרי זה

לא יחתוך חתיכת נייר ... וכן לא ישבור חתיכת חרס כדי ליתנה תחת הדג, וכן לא יפצע

את הקנה ליתן קרום שלו תחת הדג, וכן אין פוצעין את הקנה לעשותו כמין שפוד לצלות בו,

לפי שכל שהוא עושה ומתקן דבר הראוי להשתמש בו הרי זה כמתקן כלי ביום טוב), ושם

נסמן (הערה 11 ).

היינו דוקא בתיקון הכלי, משום מכה

בפטיש, כדלעיל סי' שב ס"ה (וכל העושה איזה תיקון לכלי הרי תיקון זה נחשב

למלאכה וחייב ... משום מכה בפטיש), ושם נסמן (הערה מא).

אבל סתירתו מותרת, כדלעיל סי' שיד

ס"א (כבר נתבאר שאין בנין וסתירה בכלים ... כשאינו בנין גמור, לפיכך חבית של

חרס ... שנשברה ודיבק שבריה בזפת מותר לשברה בשבת ... ובלבד שלא יתכוין לנקבה נקב

יפה שיהא לה לפתח נאה, שאם כן הרי הוא מתקן כלי וחייב משום מכה בפטיש).

וכיון שחותם האגרת הוא כלי גרוע, אין בו

איסור סתירה. ומכל מקום גזרו בו בשבת, כדלעיל סי' שז ס"ז (נכרי שהביא אגרת

חתומה או קשורה שאין הישראל יכול לפותחה ולקוראה), ונתבאר שם (הערה כב). אבל ביום

טוב לא החמירו כל כך.

[3645]

מ"א שם (ונראה לי דאם כתובין עליו אותיות או צורות אסור, דהוה ליה מוחק. עסי'

ש"מ ס"ג).

[3646]

סעיף ד (אסור לשבור עוגה שעשו עליה כמין אותיות).

אלא ששם אסרו רק בשבירת אותיות (ולא

בשבירת צורה), וכאן אסרו אף בשבירת צורה (ונתבאר לעיל שם הערה מה).

[3647]

שו"ע ס"ג (להתיר ולהפקיע ולחתוך חותמות שבכלים ושבקרקע ולשבר פותחות,

כדינם בשבת כך דינם ביום טוב).

[3648]

סעיף יז (חותמות שבכלים ושבירת הפותחות) וסי"ט (חותמות שבקרקע).

[3649]

שו"ע ס"ד (לקטום קש או קיסם או תבן או עצי בשמים, דינן ביום טוב כדינן

בשבת).

[3650]

בשו"ע שם ס"ד-ה. ולענין קטימת מאכל בהמה, ראה לעיל סי' שיד סי"א.

[3651] צווארון.

[3652]

גמרא כג, א (קטורא בידי, מעשה אומן הוא), ופרש"י (שעושין לבתי שוקים ולבתי

ידים של חלוקי הנשים שמקמטין אותן על עץ חלק, או על אגודה של קשים ... מעשה אומן

הוא ואסיר). רא"ש פ"ב סי' כג (והוא שעושין בתי זרועות של הנשים סמוך ליד,

וכן בתי שוקים קמטין קמטין). ר"ן יב, רע"ב (שעושין קמטין לבתי ידים של

נשים). טור ושו"ע ס"ה (קמטים שעושים הנשים בבתי זרועותיהן ובבתי שוקיהן,

אסור לעשותן ביום טוב, משום תיקון מנא). מ"א סק"ו (ונראה לי דהוא הדין

דאסור לעשות קמטים בענק שבצואר שקורין קאלנ"ר).

וכן הוא לעיל סי' שב סי"ג (אסור

לעשות קמטים בענק שבצואר שקורין (קאלנע"ר) בעצים המיוחדים לכך. וכן הקמטים

שעושות הנשים בבתי זרועותיהם אסורות לעשות בשבת ויום טוב).

[3653]

בשו"ע שם ס"ג (אין עושין קשרי בתי ידים, מפני שהוא מעשה אומן),

ומ"א סק"ה (ואם כן אסור לקמט הענק שקורין קאלנ"ר בעצים המיוחדים

לכך. עיין סוס"י תקי"ט).

וכן הוא לעיל שם (ואפילו בחולו של מועד,

כמו שיתבאר בסי' תקי"ט ותקמ"א).