תרפז
שבמתיקות שלו עד שיוכל להמתיק המרירות היפוכו להיות כמוהו בעצם המתיקות (שאין זה בשאר מתיקות כמתיקות הצוקע"ר שאין בו כח החריפות וההתגברות כ"כ להפוך דבר המרירות היפוכו להיות כמוהו רק שלא יורגש בלבד כנ"ל) (וזהו הנקרא בחי' גבורות שבחסד שהוא בחי' התגברות הכח הגדול שבמתיקות שנקרא חסד להמתיק גם לבחי' הגבורות שנקרא דין להיות כמוהו ממש משא"כ בחסד שבחסד עצמו כמו דבר המתוק בעצם כצוקע"ר וכה"ג אע"פ שמתוק יותר כו').
[יא] ובאמת עיקר ענין זה התוקף והכח החזק להפוך המרירות למתיקות כמוהו ממש אין זה רק מצד בחי' כח הכיווץ שיש בדבש שמכווץ ומצמית כל דבר כנ"ל ע"כ בדבר מר היפוכו ג"כ יכווץ אותו ויצמית חלקיו עד שברוב הימים יתגבר עליו עד שיהפכנו להרכבת עצמו. וזהו עיקר ענין ובחי' הגבורות שהוא רק כח של הצמצום והכווץ בעצמותו דוקא היפך ההתפשטות כו' וד"ל. ויובן זה במה שאנו רואים ההפרש בין קור לחום בקיץ וחורף או בדרום וצפון שטבע קרירות לכווץ הכל בגלדי קרח המים שנקשרו ונגלדו מפני הקור שמכווץ חלקי המים שלא יתפשטו כלל, וע"כ אמרו גבי ריאה בקרירי לא דמטרשי39 כו' שמחזקים ומכווצים הקרום וסותם הנקב כו', וטבע החום הוא בבחי' ההתפשטות דוקא היפך הכיווץ כחום היום בדרום שמפריש כל שלג וקרח גם אשר בראשי ההרים ומה שכל חום מוליד בא ג"כ מבחי' גבורה שבחסד, אך הוא מבחי' גבור' ההתפשטות שבא ע"י תוקף החום דוקא וכן בדם הוא הנפש, משא"כ גבורות הכיווץ כגבור הכובש רוחו וכל כח חזק הוא רק ענין תוקף כח הכיווץ כמו כח הגבהת משא כו'). וזהו טעם ההפרש בין כח הדבש שיכול להפוך מצד כח הכיווץ שיש בו לשאר דבר מתוק שאין בו כח הכיווץ אע"פ שמתוק יותר אין זה רק בבחי' התפשטות המתיקות ולא שיהפוך המר למתוק לפי שאין בכחו לכווץ אל עצמו חלקי הדבר היפוכו להיותו רק בבחי' ההתפשטות לחוץ ולא הכיווץ לעצמו, וע"כ אין בכחו לקיים כל דבר שלא יופסד כי הא בהא תליא והכל הולך אל טעם ושרש א' שהגבו' שבדבש הוא בבחי' גבורות דקרירות שמכווץ וע"כ מעמיד ומקיים כל דבר ומהפך כח היפוכו להיות כמוהו ממש, עד שנקרא בשם גבורות ממותקות דהיינו שגם הדין בעצם מהותו נהפך לחסד, כענין קטיגור עצמו שנעשה סניגור וכהיפוך הקללה עצמה לברכה וכה"ג א' ויורהו עץ40 וישלך כו' וימתקו
הערות
- 39. גבי ריאה בקרירי לא דמיטרשי. . וסותם הנקב : בגמ' חולין מו, ב: מייתינן מתיכולתא דמיא פשורי ומותבינן לה בגווה בחמימי לא דכווצי בקרירי לא דמטרשי [וכ"ה שם מז, ב]. ובר"ן שם: דמטרשי — שמקשין אותה וסותמין הנקב. ובפירש"י שם מפרש ג"כ מטרשי לשון טרשים שמקשין אותה, אך לא משום סתימת הנקב כ"א פירוש אחר ע"ש. ובש"ך יו"ד סל"ו סק"ח ועד"ז בפסקי דינים שם מכ"ק אדהאמ"צ מביא דעיקר כפי' הר"ן. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' כט.
- 40. ויורהו עץ : בשלח טו, כה. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ב ע' תצז.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.
- שארית יהודה סימן ג חולין מז, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א חולין מז, א
- אגרות קודש ז'תשנט חולין מו:
- שולחן ערוך טו חולין מו, ב
- שולחן ערוך א חולין מו, ב
- תולדות חב"ד ברוסיה הצארית אצל הרב המגיד ממעזריטש חולין מו, סע"ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שטז צידה האסורה והמותרת בשבת חולין מו, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמח דברים הפסולים באתרוג חולין מו, ב