ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ב179

179

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

כל השלשה הם ,מקום מנוחת השכינה", ויותר מכך: הקדוש-ברוךהוא נקרא ,,יושב הכרובים"*י.

1 צורת הכרובים

לפי זה יובן ההבדל בין רש"י לרמב"ן בענין צורת הכרובים:

הרמב"ן סובר, כדלעיל, שהכרובים הם ,,כמרכבה אשר ראה יחזקאל .. יושב הכרובים". ואילו רש"י אומר9, שהכרובים - ,דמות פרצוף תינוק להם"'ל.

לפי הרמב"ן הכרובים הם ,מקום מנוחת השכינה", ולכן צורתם היא כמרכבה העליונה.

ואילו רש"י בשיטתו, שהכפורת והכרובים אינם חלק מהארון ומהעדות שבו, אלא כלי בפני עצמו'ל. ולכן יש

8) וראה גם רמב"ן עקב י, ה: והיתה המצוה הראשונה שם ועשו ארון עצי שטים כי הוא עיקר הכוונה בכל המשכן להיות השם יושב הכרובים.

9 כה, יח.

0) אף שבפי' התיבות ,יעשה אותה כרובים" בנוגע לפרוכת (פרשתנו כו, לא) כתב ,ציורין של בריות יעשה בה". וראה בארוכה במפרשי התורה כאן. ובמפרשי רש"י בפירוש תיבת ,כרובים". וראה תו"ש מילואים לפ' תרומה (נדפס בתו"ש חכ"ב) ס"ו.

1) להעיר מהשינויים בלשון רו"ל כשמנו חמשה דברים שחסרו בבית שני:

בירושלמי (תענית פ"ב ה"א. מכות פ"ב סה"ו. הוריות. פ"ג ה"ב. ועד"ז בשהש"ר פ"ח, י (ג)) נמנה רק הארון; ביומא (כא, ב) ארון וכפורת

תרומה ג

לכרובים ,דמות פרצוף תינוק", המדגישה את חיבת הקדוש-ברוך-הוא לישראל, כנאמר?* ,כי נער ישראל ואוהבהו"* - ,פרצוף תינוק".

כלומר: הארון עם ה,עדות" שבו הם ענין התורה. והכפורת - שבה ,ונועדתי לך שם ודברתי אתך .. כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" - מדגישה את חביבותם של ישראל אצל הקדוש-

וכרובים* (אבל ,,כולא חדא מילתא" (פרש"י יומא שם ד"ה ארון) במנין החמשה דברים**); ובמדרשים (במדב"ר פט"ו, "י בסופו. תנחומא בהעלותך בסופו) נמנו הארון והכרובים וכשני דברים מהחמשה***.

ולכאו' דוחק לומר שהכוונה בכרובים במדרשים הנ"ל היא להכרובים של שלמה דהיו על הארץ בקדה"ק לא ע"ג הארון - ראה יומא כא, סע"א ובפרש"י שם. ב"ב צט, א וברשב"ם שם.

2 הושע יא, א.

3 בעה"ט כאן.

הערות

1. *) ובזח"ב רכב, ב: בית קדשי הקדשים וארון וכפורת.
2. **) ובמאירי יומא שם חשבם לענים: א) ארון וכפורת, ב) כרובים. ובכס"מ לרמב"ם הל' ביהב"ח רפ"ד: ורבינו אפשר דחשיב ארון וכפורת וכרובים כתלתא (ושכינה ורוה"ק ואו"ת לא חשיב להו אלא כחדא) - דלא כפרש"י. ולהעיר מלשון הגמרא (מנחות כז, סע"ב) ,,אלא דמקדש שני דלא הוי ארון וכפורת".
3. ***) וסוג בפ"ע מרז"ל (יומא נב, ב. וש"נ. וראה רמב"ם הל' ביהב"ח שם) משנגנז ארון נגנזה עמור צנצנת כר, דמשם אן רא" דאינו מזכיר כפורת וכרובים בפ"ע, כי שם המדובר בדברים שהיו בקדה"ק בפ"ע ואעפ"כ נגנזו עם הארו משא"כ כפורת וכרובים. וראה אבות דר"נ פמ"א, יב

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.