ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ד121

121

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ד

142 לקוטי

שופטים ד

א. מדוע רש"י מביא טעם על מצוות עגלה ערופה

בסיום פרשתנו, בפרשת עגלה ערופה, נאמר בפסוק' .והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם העגלה בנחל". מפרש רש"י על המילה ,וערפו": קוצץ ערפה בקופיץ. אמר הקדוש-ברוך-הוא תבא עגלה בת שנתה שלא עשתה פירות ותערף במקום שאינו עושה פירות לכפר על הריגתו של זה שלא הניחוהו לעשות פירות.

המקור לפירוש רש"י זה הוא בגמרא?. ברם ידוע כי מטרתו של רש"י בפירושו על התורה היא, כדברי רש"י עצמו: אני לא באתי אלא לפשוטו של מקראי, והוא מביא מדרשי חז"ל רק כאשר הדבר מוכרח לפשוטו של מקראי.

ואין מובן איפוא בנידון דידן: לשם מה צריך רש"י להוסיף את הענין של ,אמר הקדוש-ברוך-הוא תבא עגלה כו'", שהינו כעין נתינת טעם על ציווי

זה? - כאשר מצד פשוטו של מקרא אין הכרח לחפש טעמים על (פרטי) המצוות*?

גם צריך להבין: א) מדוע מובא כאן הפתיח .,אמר הקב"ה", שאינו רגיל בהסברים וביאורים" דומים בפירושו של רש"י; ומובן בפשטות כי רש"י אינו זקוק לומר זאת, שהרי את כל ענייני התורה .,אמר הקדוש-ברוך-הוא".

ואף שזו הלשון בגמרא? - אך אין דרכו של רש"י בפירושו על התורה להעתיק לשונות מהגמרא או המדרש וכדומה (ובפרט כאשר אינו מציין ,דרשו רבותינו" וכיוצא בזה); וכאן הדבר מוכח יותר מהעובדה, שבתחילת פירושו זה הוא משנה מלשון הגמרא* - ואם כן מדוע הינו מעתיק את המילים ,אמר הקדוש-ברוך-הוא"?

הערות

1. בא, ד.
2. סוטה מה, סע"ב במשנה: עורפין אותה בקופיץ מאחורי". ושם מו, סע"א: אמר הקב"ה כו' (בשינויים).
3. בראשית ג, ח. ועד"ז שם, כד. ועוד. וראה לקו"ש ח"ה ע' 1 ובהנסמן שם.
4. ראה לקו"ש שם הערה 2.
6. להעיר גם בעניננו, שרש"י אינו מפרש הטעם ע"ז ד,,ולקחו גו' עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעול".
6. לדוגמא פרש"י בפרשתנו: כ, ג (ראה סוטה מב, א). אחרי יז, יא. אמור כג, כד. חקת יט, כב (אלא ששם י"ל דאינו משנה כיון שמקדים העתקתי מיסודו כו'). תצא כא, יח.
7. שם מו, סע"א.
8. התחלת לשון הגמרא שם היא ,מפני מה אמרה תורה הביא עגלה בנחל". וגם המשך לשון הגמרא שונה מלשון רש"י.
9. וע"ד בפסוק כא, ח ,ונכפר להם הדם" שפרש"י ,,הכתוב מבשרם", ובמשנה שם מו, רע"א

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.