ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה ב166

166

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

תדמית שברצונו להשביע את רצון אביו יצחק - כאשר לאמיתו של דבר הדבר כלל לא היה אכפת לו, שהרי "לא גירש את הראשונות", ולכן בקחתו לאשה את בת ישמעאל הוא כלל לא התכוון להיטיב דרכו, ואדרבה: "הוסיף רשעה על רשעתו"*.

לעומת זאת בפרשתנו, תוכן הפרשה הוא, כנאמר בתחילתה "ואלה תולדות עשו". הפסוקים על נשי עשו "עשו לקח את נשיו... ואת בשמת..." מהווים רק הקדמה ל"ותלד עדה... ובשמת ילדה... ואהליבמה ילדה..."*'.

5) רש"י ס"פ תולדות. וראה להלן הערה 27.

6 עפ"י מ"ש בפנים יובן

א) שינוי הסדר מפ' תולדות לפרשתנו. שבפ' תולדות נאמר "ויקח גו' יהודית גו' בשמת" ובפרשתנו - "עשו לקח גו' עדה (היא בשמת) גו' אהליבמה" (היא יהודית) - כי בפ' תולדות שמסופר שם מאורעותיו של עשו "ויקח גו'" נמנו בסדר שנשאן, מתחילה יהודית ואח"כ בשמת. משא"כ בפרשתנו שנשי עשו נזכרים רק בנוגע לתולדותיו, נמנו כפי הסדר שהולידו - והרי אהליבמה ילדה אחרי עדה ובשמת (בת ישמעאל), כדמוכח בפרשתנו.

ומה שהכתוב מקדים כאן את אהליבמה לבשמת - אף שילדה אחר" כנ"ל - י"ל, דמכיון שנשא את בשמת כ"ג שנה אחרי אהליבמה (ראה תולדות כו, לד. רש"י ס"פ תולדות), לכן אין להקדים (אפילו כשמונה אותן בנוגע לתולדותיהן) את בשמת לאהליבמה, משא"כ שתי נשיו הראשונות, מכיון שנשא אותן באותו הפרק (בהיותו בן ארבעים שנה), וההפרש הי' רק בזמן מועט, מקדים הכתוב בפרשתנו את עדה לאהליבמה מצד תולדותיהן.

ב) דיוק לשון רש"י (לו, ב) "בת כו' והודיעך הכתוב* שכולן בני ממזרות היו" - דלכאורה, מכיון

וישלח ג

ה. ביאוריו של רש"י מונעים טעות אפשרית

לפי זה מובן מדוע צריך רש"י לבאר בפרשתנו "עדה בת אילון היא בשמת בת אילון"; "אהליבמה היא יהודית" - שהרי, כיון שיש משמעות שונה לשני הסיפורים אודות נשי עשו, בפרשת תולדות ובפרשתנו, היתה אפשרות לחשוב בטעות שהנשים בעלות השמות הדומים בפרשתנו אינן אותן הנשים המוזכרות בפרשת תולדות.

ובהנחה כזו, לא היה אכפת מדוע אין מוזכרות בפרשת תולדות עדה ואהליבמה, ובפרשתנו - יהודית ובשמת, כי ייתכן שיהודית ובשמת לא ילדו ילדים לעשו, ולפיכך אין הכרח להזכירן בפרשתנו, העוסקת בתולדות

שמדבר בנוגע לאהליבמה (וממנה לומד על שאר נשי עשו - כלשון רש"י שכולן** כו') הוצרך לומר "ממזרות"*** (ולא "בני") - כי המסופר בפרשה זו בנוגע לאהליבמה הוא הקדמה ל"ואהליבמה ילדה", כבפנים.

הערות

1. *) דלכאורה קשה הא כלפי שמיא (הכתוב) גליא אם היא בת ענה או בת צבעון. ורש"י מפרש הכתוב כפשוטו - וכלשונו (וכ"ה בתנחומא) "מבין שניהם"
2. - שהיתה בפועל בת ענה וגם בת צבעוך
3. וגם להלכה - ראה ירושלמי פ' החולץ (הובא בתוד"ה מאה - סוטה מב, ב) שאפשר שיהי" בן שני אנשים (ואפילו של מאה לפי' התוס' - ופירש"י שם שולל דוקא מאה. וי"ל שגם בזה לא פליג על התוס'. ואדרבה - מדמוסיף בש"ט - לפירש"י - שרק אחד אביו, משמע שאפ"ל שמאה יהיו אב שלו).
4. **) ודלא כבתנחומא (ר"פ וישב) שמפרש שקאי על הבנים, ומובן ל' כולם בני זימה.
5. ועפ"ז מובן גם השינוי דבתנחומא ובב"ר (דלקמן) קאי ומפרש הכתוב ואלה היו בני אהליבמה גר ואהליבמה ילדה גו" - שאין מדובר בהם בשאר נשי עשו, משא"כ רש"י מפרש תיכף פעם הראשונה שנאמר בת ענה בת צבעון - והוא בצירוף שאר נשי עשר
6. ***) ראה ב"ר (פפ"ב, יב): ממזרים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.