ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א101

101

ולכן פרש"י כאן²⁷ שהכוונה לאלו "הרודין את העם אחר מצותן (של השופטים). . עד שיקבל עליו את דין השופט" — שרודים אלה אינם שייכים לעצם המשפט (לא לההוראה וגם לא להוצאת המשפט בפועל), אלא לרדיית העם שיפחדו מהשופטים ויקבלו עליהם את דינם, כנ"ל בארוכה.

ד. אלא שעדיין צריך ביאור — לאידך גיסא:

כיון שאפשר לפרש ש"שוטרים" הם "הרודין את העם" — מנ"ל לרש"י לפרש בפ' דברים ש"שוטרים" שם היינו "אלו הכופתין והמכין. . על פי הדיינין"? ובפרט שמצינו בכמה מקומות (כנ"ל) שהשופטים עצמם עושים את הדין בפועל, ומנ"ל לרש"י שהי' מינוי מיוחד על שוטרים כאלו?

ויש לומר, שרש"י מרמז ההכרח לפירושו, ביתור לשונו שם "ושוטרים — מניתי עליכם לשבטיכם אלו הכופתין כו'", דלכאורה, החידוש בפרש"י שם הוא²³ שהשוטרים הם מינוי בפ"ע (ולא שהדיינים שנתן "ראשים עליכם" הם הם השוטרים), והול"ל "ושוטרים — מניתי לשבטיכם", ומהי כוונתו בתיבת "עליכם" — והרי פשוט שהמינוי הוא על בנ"י?

אלא שבזה מרמז רש"י ההכרח להמשך פירושו "אלו הכופתין כו' על פי הדיינין":

אם ה"שוטרים" הם "הרודין את העם. . עד שיקבל עליו את דין השופט", הרי אין תוכן מינוי זה — שררה על בנ"י²⁸, כ"א סיוע להשופטים [דהיות שהמדובר בבעל דין שאינו מציית אליו, זקוק הוא לשוטרים שיאיימו על הבעל דין שיקבל את דין השופט] — וא"כ הול"ל בפסוק "ושוטרים ל(סייע) שופטיכם"?

ולכן פרש"י שהכוונה ל"אלו הכופתין והמכין. . על פי הדיינין" — שעפ"ז מובן שזהו מינוי על בנ"י ("עליכם"), כי הם שני חלקים במינוי השופטים (על בנ"י): א) אנשים חכמים גו' — שמורים לבנ"י את הדין, ב) השוטרים שמוציאים ועושים את הדין בפועל²⁸.

ויש לבאר הטעם שבימי משה רבינו לא מצינו שימנו "שוטרים" לרדות את העם שיקבלו עליהם את דין השופט — כי (ע"ד הפשט²⁹) בימי משה ממנה השופטים, לא הוצרכו לזה, לפי שבנ"י היו יראים מן השופטים ולא היו צריכים לשוטרים לאיים עליהם כו'; משא"כ בפרשתנו, שהוא ציווי לדורות, בכל מצב שיהי', לכן נצטוו למנות "שוטרים" — "הרודין את העם. . עד שיקבל עליו את דין השופט" (שיהיו מוכנים אם המצב דורש הנהגה של כפי').

הערות

27. ולהעיר שרש"י מביא גם "שופטים" (ומפרשו) — ראה הערה 4 — והרי תיבת "שופטים" היא היסוד לפירושו ב"שוטרים".
23. ראה מפרשי רש"י שם.
28. ולהעיר מהשקו"ט ברא"ם (וגו"א ועוד) כאן אם ביד השוטרים הכח והממשלה להכות ולרדות, או שהם הנערים העומדים לפני דיינים (ואין להם שום כח וממשלה אלא מצוואת השופטים). ע"ש, ובדינא דחיי (לבעל כנה"ג) על הסמ"ג ריש הל' סנהדרין (עשין צז). ולהעיר מבאר שבע לסוטה מב, א ד"ה מה שוטר.
29. בסנהדרין (ז, ב. הובא לקמן ס"ה) ש"בעת ההיא" (דברים א, טז) היו צריכים "מקל ורצועה", וראה חדא"ג מהרש"א שם, שרק "באותו הדור הי' צריך לזירוז הזה על המקל ורצועה שהיו סרבנים ובעלי מריבות". אבל ע"ד הפשט, זה שהיו טרחנין ובעלי מריבות אינו טעם שלא יקבלו פסק השופטים. וכמובן מרש"י דברים (א, יב) "הי'. . רואה. . בעל דינו נוצח בדין אומר כו'" (ע"ש). ולהעיר מרש"י שם, יג שהשופטים היו "ראשים ומכובדים עליכם שתהיו נוהגין בהם כבוד ויראה".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.