236
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וילדה זכר" - אומר "אור החיים" מאיש לוקחה זאת"<. - "אין איש - הקדוש: "עוד ירמוז הכתוב לכנסת אלא הקב"ה, שנאמר: ה' איש ישראל" שנקראת "אשה", ככתוב':: מלחמה"<, וכיון שכנסת ישראל
"כי בועליך - עושיך". כשכנסת ישראל תזריע מצוות ומעשים טובים ("זרעו לכם לצדקה"5) - הרי, לפי הבטחת התורה, "וילדה זכר", בחינה נעלית יותר מבחינת נקבה, "וילדה ודאי" (בכך הוא מתרץ את קושיתו מדוע נאמר "וילדה" ולא: "אם תלד זכר", כפי שנאמר בהמשך הדברים: "ואם נקבה תלד"). הדברים מוסבים לגאולה העתידה שתהיה בבחינת זכר.
והוא מסביר את יתרון הגאולה העתידה לגבי גאולת מצרים בכך שלגאולה מצרים לא היה קיום, והיתה אחריה גלות, אבל הגאולה העתידה תהיה גאולה שלמה שאין אחריה גלות, משום ש"עבודת" בני ישראל - "אשה כי תזריע" - תביא לידי כך שהגאולה העתידה תהיה בבחינת זכר, בקיום ועמידה לנצח.
- זה תוכן דבריו<.
יתכן לומר כי הדבר הוא דוגמת הנאמר במכילתא? (ועד"ז במדרש תהלים): "כל השירות לשון נקבה, חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר - שירו לה' שיר חדש".
טז, הטעם לשם "אשה" הוא: "כי
נלקחת מהוי', איש, נקראת היא אשה.
כל שם של בני ישראל מציין ענין מיוחד בהם. השם "אשה" מורה שכל מציאותם היא רק זו ש"מאיש לוקחה זאת", לבן ישראל אין נוגעת חומריות, וגם לא גשמיות. בעצם נפשו לא נוגעים לו גם פרס ושכר רוחני, ואפילו הדרגות הנעלות ביותר שבשכר רוחני. נוגע לו רק הקב"ה בעצמו*, ובהתאם למוסבר לעיל במאמר** שאפילו הדרגות העילאיות ביותר בגן עדן העליון אינן אלא הארה בלבד, וללא כל יחס לגבי עצמותו.
וכאשר ישנה בחינת "אשה" - דרושה עתה פעולה של "תזריע". כל זריעה היא אך ורק בארץ. כשיזרע מישהו את הגרעין לא בארץ כי אם למעלה מעשרה טפחים, או אפילו למטה מעשרה טפחים, ואפילו בשלשה טפחים הסמוכים לארץ, שהם "כלבוד דמי" - לא תבוא ממנה כל צמיחה. זריעה חייבת להיות אך ורק בארץ, ואז נוצרת ממנה צמיחה.
הוא הדבר ב"זריעת" המצוות - היא צריכה להיות אך ורק בארץ':, ונאמר:
הערות
- 4. ישעי' נד, ה.
- 5. הושע י, יב.
- 6. בארוכה - ראה ד"ה אשה כי תזריע תרכ"ו.
- 7. הובא בתוספות פסחים קטז, ב. ד"ה ה"ג ונאמר.
- 8. בראשית ב, כג.
- 9. סוטה מב, ב. שמות טו, ג.
- 0. ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"י. שרש מצות התפלה - להצ"צ - פרק מ עה"פ ועמך לא חפצתי.
- 30. ראה לעיל ע' 218.
- 1. ראה תו"א ס"פ שמות. אוה"ת שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- אגרות קודש ו'תתקמב סוטה מב, א
- אגרות קודש ט'כ סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות 101 מאותו ספר סוטה מב, א
- לקוטי שיחות 103 מאותו ספר סוטה מב, א
- לקוטי שיחות 54 מאותו ספר סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות 166 מאותו ספר סוטה מב, ב
- לקוטי שיחות 462 מאותו ספר סוטה מב, סע"ב
- לקוטי שיחות 121 מאותו ספר סוטה מב, א
- לקוטי שיחות 226 מאותו ספר סוטה מב, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג. סוטה מב, א-ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש סוטה מב, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תש"כ. סוטה מב, רע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז סוטה מב, ריש ע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב סוטה מב, רע"ב
- אגרות קודש אגרת לא סוטה מב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח סוטה מב, א