162
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
12 לקוטי
אופן נעלה יותר בעבודה הרוחנית הוא - ,הר סיני": האדם העובד כבר יכול להגיע לתחושה של ,הר" והתנשאות, כי יש בו כבר התבטלות פנימית, כך שהתוקף אינו שלו, אלא של האלקות,
אך למרות זאת עדיין יש לו צורך בהגבלה של ,סיני" - התבטלות - השומרת אותו מפני הרגשה של ישות והתנשאות עצמית. כי ההתבטלות עדיין לא חדרה והקיפה את כל מציאותו, והוא נמצא עדיין בדרגה שהוא מרגיש את ההתבטלותו כלפי הקדוש-ברוך-הוא.
בדומה לאופנים הנעלים יותר של השליחות", שהשליח מוסר את כח המעשה שלו למשלח, עד כדי כך שמעשהו נחשב כמעשה המשלח, ואף יותר מכך - השליח עצמו נעשה כמשלח.
אך למרות זאת אפשר עדיין להפריד ולהבחין בין השליח לבין המשלח.
האופן הנעלה ביותר בעבודה הרוחנית הוא - ,בהר" בלבד. ההתבטלות היא מושלמת כל כך, שאין צורך להזכיר ולהדגיש'3 שזהו ,סיני" -
בהר-בחוקותי
אין כלל מקום או מחשבה כלשהי על מציאות אחרת מחוץ לאלקות.
ו. התוקף ה'הוד" - כבוד המלכות
למרות שהמשמעות של ,בהר" היא התבטלות בדרגה נעלית ביותר*, בכל זאת זוהי הוראה לכל יהודי בעבודתו הרוחנית. כי לאמיתתו של דבר כל יהודי הוא בבחינת ,הר", כל ישראל ,מלכים הם"*.
כאשר דורשים מיהודי תוקף וגאוה ביהדותו, אין הכוונה שמוותרים ח"ו על התבטלותו משום שאין דרך אחרת למונעו מן הרע, אלא, בפנימיותם של הדברים הרי ה.,תוקף" עצמו הוא תוקפה של הנפש האלקית, שהיא ,חלק אלוקה ממעל ממש".
יהודי צריך לדעת, שאת נשמתו של היהודי ,לא שלחו לגלות, ולא" מסרו
הערות
- 3. ראה הערה הבאה.
- 4. וי"ל שזהו החילוק בין ,בהר" (השם דפרשתנו) ל,ההר" בה"א הידיעה (יתרו יט, ב. וראה תרומה כה, מ. ועוד). כי אף שלא נזכר בפירוש שם ,סיני", הרי אמרו ,ההר" (בה"א הידיעה) מדגיש שהכוונה להר הידוע שהוא סיני.
- 3. - ובעבודה י"ל שהוא כאופן הג' שבשליחות, דאף שהשליח נעשה מציאות המשלח, מ"מ מכיון שיש לחלק בין השליח למשלח (כנ"ל) ה"ז קשור
- 4. שיחות
- 5. עם תנועה של ביטול, ויש צורך להדגיש ברמיזה עכ"פ שהוא ההר הידוע - סיני. משא"כ ,בהר" סתם, שאין כאן שום רמז לענין של סיני - כי אין מקום למציאות האדם כלל, כבפנים.
- 5. ראה סה"מ תקס"ד ואוה"ת שבהערה 30.
- 6. תקו"ז בהקדמה (א, ב) - ולא רק ,בני מלכים" (שבת סו, א).
- 8. וע"פ המבואר לעיל בפנים (סעיף ג) שזהו בדוגמת מעלת העבד על שליח - יש לומר, שזהו העילוי בנש"י על מלאכים. שהשם מלאך הוא ע"ש ענין השליחות (לקו"ת ויקרא א, ג. וראה תניא קו"א קנט, א. מקומות שנסמנו בהערה 30. ס' הלקוטים דא"ח צ"צ ערך מלאכים (ע' תלב ואילך), וש"נ); משא"כ בנ"י נק' בנים (שהם עצם אחד עם האב) או עבדים (דעבד מלך מלך, כנ"ל).
- 7. תניא רפ"ב.
מצוטט ב־9 עמודים
- מאמרי אדה"ז רו לקוטי שיחות חכ"ב ע' 162
- שולחן ערוך א לקו"ש חכ"ב ע' 162
- שולחן ערוך ג לקו"ש חכ"ב ע' 162
- תורת שמואל עדר לקו"ש חכ"ב ע' 162
- אגרות קודש קמט לקו"ש חכ"ב ע' 162
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב לקו"ש חכ"ב ע' 162
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשט"ז לקו"ש חכ"ב ע' 162
- תורת מנחם בס"ד. ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, לקו"ש חכ"ב ע' 162
- תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י לקו"ש חכ"ב ע' 162
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.
- אגרות קודש קעב שבת סו, א
- אגרות קודש ב'תקל שבת סו, ב
- לקוטי שיחות 537 מאותו ספר שבת סו, ב
- לקוטי שיחות 497 מאותו ספר שבת סו, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ג. שבת סו, ב
- שולחן ערוך (ב) שבת סו, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות יום הכיפורים שבת סו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסה דין מורסן בפסח שבת סו, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רסו דין מי שהחשיך לו בדרך שבת סו, א