רו

שלם ממוחין ומדות, אך יש ב' בחי' אדם והוא בחי' אדם הגדול ובחי' אדם הקטן והוא הנק' ג"כ כרוב, כי הנה יש מוחין דקטנות ומוחין דגדלות וכשהמוחין הם דגדלות אזי התלבשות א"ס ב"ה ביתר שאת ויתר עז משהם מוחין דקטנות ואזי ממילא גם ההתכללות במדות המסתעף על ידם הוא יתר מע"י המוחין דקטנות, ולכך באצילות נק' אדם הגדול כי שם הוא מוחין דגדלות וממילא שא"ס ב"ה מאיר שם בגילוי יותר ועי"ז הוא שם בחי' התכללות יותר מבבי"ע ששם הוא בחי' מוחין דקטנות ואין שם גילוי א"ס ב"ה וממילא שהוא בחי' התחלקות יותר מבאצי' וכנ"ל שמח"י ברכאן דאצי' כשנמשכים לבי"ע יתחלק לח"י אלף עלמין כו' והיינו שלפי שמקבלים מבחי' כרוב והוא בחי' מט"ט³⁴ דשמו כשם רבו וגם הוא בחי' אדם שהוא בחי' מה אבל הוא אדם הקטן כי הוא בחי' מוחין דקטנות וז"ש כי³⁵ נער הייתי וגם זקנתי כו', וממנו מקבלים המלאכים אור וחיות ולכן הוא בלילה דוקא ע"ד מ"ש ותקם³⁶ בעוד לילה ותתן טרף כו' בלילה דוקא אז מקבלים המלאכים מזונם. אמנם כ"ז הוא בבי"ע שהם בחי' רוחניות עדיין ושם ההשפעה נמשכת ע"י כרוב שהוא מט"ט כנ"ל, אבל להיות המשכה בעולם השפל הגשמי שלנו א"א להיות ע"י הכרוב שהוא מט"ט כי אינו יכול להשפיל עצמו למטה כ"כ אלא ע"י בחי' סוס דוקא והוא מ"ש וסוס אשר רכב עליו המלך עד"מ בגשמיות שהסוס גדול כוחו יותר מהאדם ויוכל לישא את האדם עליו גם למקום שלא יוכל להגיע שמה בעצמו כמ"כ בחי' סוס העליון יוכל להוריד החיות למטה כ"כ מאצי' עד עולם העשי' שלנו במרוצה גדולה מה שאין ביכולת בחי' הכרוב שהוא נער מט"ט כנ"ל שאינו יכול להמשיך ולהוליך השפע כ"א מאצי' לבי"ע הרוחני' אבל לא בעשי' גשמי' כנ"ל.

והענין הוא שהכרוב שהוא אדם הקטן הוא בחי' שם מ"ה ובחי' סוס הוא בחי' שם ס"ג כי³⁷ ב' פעמים ס"ג הוא בגימ' סוס ונודע שבחי' שם ס"ג הוא למעלה מבחי' שם מ"ה ולכן יכול להשפיל עצמו ולירד למטה יותר משם מ"ה כנ"ל באריכות שכל הגבוה גבוה יותר יותר יוכל לירד ולהשפיל עצמו למרחוק יותר וכמשל האבוקה הגדולה מתפשט אורה גם למרחוק כו'. והנה כתיב ויקח³⁸ המן את הלבוש ואת הסוס ולא נזכר כתר מל', והענין כי המן הוא מזרע עמלק חוצפה מל'³⁹ בלא תגא שמדתו הוא בחי' הגסות, ובאמת ארז"ל ת"ח⁴⁰ צ"ל בו שמיני' שבשמיני' שנאמר כולו ס"ג וכנז' לעיל הטעם שהרי א"א להיות שום