497

דרך אגב - התקו"ז (ת"ע קלא, ב) שהובא בשות אבנייז שציין כת'יר: וכל פקודין דעשי' כגון סוכה ולולב תליין בידין - ילפ (עכ"פ בדוחק קצת) שבנוגע לעשי' דלולב הכוונה ללקיחתו ,בידין"***.

. . . עוד כותב: מפלפלין דכיון דאסור לעשות סוכה בעזרה משום לא תטע לך כל עץ איך אכלו הכהנים שיירי המנחות בחה"ס, ותירץ דכיון דמשולחן גבוה קזכו הוי אכילת גבוה דפטורה מסוכה,

וכמה הערות בדבר זה, ולכת"ר יספיק הקיצור: א) אסור לא תטע הוא דוקא בשני תנאים: בנין של עץ וגם של קבע (רמביים הל' עכו'ים ספיו, ונסמנו המקורות בנ"כ) ולפ"ד הכס"מ (רמביים ביהב"ח פ"א ה"ט) צ"ל עוד תנאי שלישי: קבוע בבניו.

וא'"כ יכול לעשות סוכה בלי תנאים אלו, וגם הסכך הייה מקש ועלים ולא עץ (יעוין שבת סו, א, והעיר ע'ז באור שמח על הרמבי"ם שם).

ג) עפהנ"ל יתפרש הכתוב (נחמי' ח, טז) ויעשו להם סכות גו' ובחצרות בית האלקים כפשוטו דקאי אעזרה, ואין צריך לדחוק דהיינו הר הבית.

להעיר בערכין (ג, ב) ובתודייה ובני (שם) ויעויין בתמיד (כז, א) שכל הכ"ד מקומות היו מבחוץ לעזרת ישראל.

ה) מ'"ש בילייש שופטים לא תטע לך עץ אפילו בית אפילו סוכה -- עפ פי' הפשוט לא קאי כלל בסוכת מצוה, אלא בסוכה סתם, ואומר אפילו סוכה בניגוד לבית וע"ד מי"ש (בראשית לג, יז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות, ועוד.

ו) בספרי ס'"פ ראה: חה"ס תעשה לך ז' ימים להדיוט ומנין אף לגבוה ת"ל כו', בספרא ס"פ אמור: יכול תהי' חגיגה וסוכה לגבוה ת"ל כו' הא כיצד חגיגה לגבוה וסוכה להדיוט, ואף לאחר ישוב המפרשים בסתירת שני מאמרים הנ"ל בכ"ז עדיין צעייק.