215
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
208 לקוטי
לדור", אשר לכן ,טול מקל והך על קדקדן"' 3 - במשמעות של שלטון תקיף?". לפיכך, כאשר משתמשים בביטוי ,,דיבור", הכוונה היא לאמירה בעלת תוכן של השתלטות' - דברים תקיפים, שליטה על הזולת.
לפי זה יוצא, שכל סוג דיבור המשכנע את האדם ומביאו לשנות את מחשבתו והחלטתו, גם דברים רכים ותחנונים, נקרא בשם דיבור'י, כי הוא בעל משמעות של שלטון.
לפיכך מובן שמן הביטוי ,ידבר... דבר" אין הכרח לומר, שדיבר אליו קשות: לאחר שרש"י מסביר ,דבר
וינש א
באזני אדני - יכנסו דברי באזניך", שהדברים נאמרו באופן שישפיעו על יוסף וישנו את החלטתו, הרי גם אם נאמרו דברים רכים ותחנונים, ניתן להשתמש בביטוי ,,ידבר".
לכן מוכיח רש"י ש,דיבר אליו קשות" דוקא מהמילים ,ואל יחר אפך", והוא מדגיש ,,מכאן אתה למד".
1 ענינים הנוגעים לנפש יש לדרוש בתקיפות
ההוראה הנובעת מכך לעבודתנו הרוחנית היא:
כאשר רצה יהודה להשפיע על המשנה למלך מצרים - בחושבו שהוא מצרי - לשחרר את בנימין, הוא החל ראשית-כל לדבר אתו קעות. לכאורה, היכן ההגיון? הרי ייתכן שדברים רכים ניתן היה להשיג יותר מאשר בדיבורים תקיפים. ולפי השכל, צריך היה תחילה לנסות ולפנות אליו בדברים רכים ובתחנונים, ורק אם לא היה מצליח בדרך זו, היה צורך להתחיל בדברים קשים*, (אי"אפשר לנסות קודם בדברים תקיפים ומכעיסים, ואחר-כך לעבור לתחנונים).
אלא, ההסבר לכך הוא: כל עוד מדובר על ענינים צדדיים, רווחי ממון וכדומה, פועלים לפי חישובים שכליים, לפי מה שעדיף ומשתלם יותר. אבל
הערות
- 1. סנהדרין ח, א. הובא בפרש"י וילך לא, ז. ואין רש"י מפרש ,דבר" - כי ה,בן חמש" מבינו. ומבינו שזהו (כההמשך בפרש"י) באופן של ,טול מקל והך על קדקדן".
- 2. ראה לקו"ת במדבר (ב, ב. ג, ד). - וע"פ המבואר בלקו"ת שם שענין ,ידבר" הוא אשר ,מעוצם הגילוי הם מתבטלים ממילא", יש לתווך בין פירוש זה ב,,ידבר" (מלוכה וממשלה) עם פי' הש"ס שהוא לשון נחת (כנ"ל הערה 28), כי ידבר הו"ע הממשלה בנחת. וראה לקמן בפנים. ועצ"ע.
- 3. במכות שם מסיק הגמרא ,דבר לחוד וידבר לחוד"*. אבל ע"כ אא"פ לפרש הכוונה בזה שהן ב' תיבות שונות לגמרי (ושרשים אחרים) - שהרי בברייתא שם מביא ראי' מ,ידבר" על ,נדברו"** ואכ"מ.
- 4. להעיר מפרש"י דברים ב, יז ובמפרשיו שם (ובעוד מקומות). ערוך לנר מכות שם.
- 5. *) ולכאורה להגירסא בשבת שם ,אין דיבור אלא נחת" - לא ס"ל להתירוץ ד,,דבר לחוד וידבר לחוד".
- 6. **) וצ"ע בריטב"א מכות שם ד,לשון ידבר לא משמע כלל כו'". וכן בתי' הב' בערוך לנר מכות שם. ומה שכתב ברש"ש מכות שם ,לסמך בעלמא קמייתי כו'" (ע"ש) - לכאורה דוחק הוא. ואכ"מ.
- 5. כפרש"י בהנהגת אברהם - גר ואם לאו אהי' תושב (ח"ש כג, ד). וראה ג"כ פרש"י וישלח לב, ט: לדורון ותעבור המנחה כו' (ואח"כ) למלחמה והי" המחנה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- לקוטי שיחות 97 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 257 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 204 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 307 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 188 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 192 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 103 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 328 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות 334 מאותו ספר סנהדרין ח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג. סנהדרין ח, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו. סנהדרין ח, א
- תורת חיים צא, ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב