ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט תבא-ח"י אלול שיחה א245

245

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

0% לקוטי הוסבר* הדיוק בלשונו של רש"י האומר בתחילת פרשתנו ,מגיד שלא נתחייבו בבכורים עד שכבשו את הארץ וחלקוה", ואינו אומר כלשון הפסוק ,לאחר ירושה וישיבה", שבכך הוא מדגיש שב,וירשתה וישבת בה"5 הכוונה היא כאן לכיבוש וחלוקת הארץ כולה (שהיתה לאחר יד שנה?')].

יוצא, שגם ענין זה של ,וירשתה וישבת בה", נרמז במשמעות המילה

,תבוא". . ,ביאה" - כניסה מושלמת ההסבר לכך הוא: משמעותה

האמיתית של ,ביאה" היא - כניסה מושלמת, כמאמר חז"ל5' ,ביאה במקצת לא שמה ביאה". אם חסר אפילו מעט מאוד לשלמות הכניסה, הרי אין זו ,,ביאה" במלוא משמעותה"". כשם שביאה במים - ,וטהר"'',

תבא - ח"י אלול

טבילה, צריכה להיות בשלמות, כך שאפילו השער יבוא במים'י.

לפיכך פירושה של ,תבוא" הוא ,לאחר ירושה וישיבה", כי רק אז זוהי כניסה מושלמת לארץ ישראל, באופן של התיישבות. יתרדעל-כן: מפני אחדות ישראל, הרי כל עוד לא התיישבו כל ישראל, הצריכים להתיישב בארץדישראל, פגום משהו ב,תבוא" של כל יהודי!? בפני עצמו, למרות שהוא כבר ,לאחר ירושה

הערות

4. ראה בארוכה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 158 ואילך.
5. כי הלשון ,,ירושה וישיבה" אפשר לפרש (ע"ד הפשט) גם על היחיד (עכ"פ במצות אלו שחיובן על כל יחיד ויחיד בפ"ע) - כמשנ"ת בלקו"ש שם (ע' 160).
6. חולין לג, ב. ועיי"ש תוד"ה דכולי.
7. כי גם ביאת רובו שמה ביאה (תוד"ה אפילו - שבועות יז, ב). ובכו"כ ענינים צ"ל דוקא כולו (שמזה מובן שבענינים שדי רובו - אין זה שלימות, כ"א ככולו בכ"ף הדמיון). וראה צפע"נ כללי התוהמ"צ מע' רוב בשחיטה.
8. ראה שמיני יא, לב (לענין טבילת כלי): ,במים יובא גו' וטהר". ובתו"כ שם: כולו כאחת יכול מקצתו ת"ל (אמור כב, ז) ובא השמש וטהר מה כו' ביאת שמשו כלו כאחת אף כאן ביאת כלי
6. כלו כאחת; אמור כב, ו"ז: ,רחץ בשרו במים ובא השמש וטהר", ועפמ"ש בתו"כ שם (הובא בב"י וב"ח יו"ד ר"ס קצח): כי אם רחץ בשרו, יכול יהי" מרחיץ אבר אבר ת"ל ובא השמש וטהר מה ביאת שמשו כולן כאחת אף במים כולן כאחת. וראה זבחים כו, סע"א: בבואם אל אוהל מועד עד שיבוא כולו לאוה"מ (גם שערו).
9. עירובין ד, ב. סוכה ו, סע"א. ב"ק פב, סע"א.
8. ולכאורה בש"ס (ב"ק שם) הלימוד הוא בנוגע לחציצה דדוקא רוב ומקפיד מעכב כו',
9. אבל בשו"ת הצ"צ יו"ד (סקנ"ח ס"א): .. מ"מ כשלא הי' משהו תוך המים משמע לכ"ע מדאורייתא הוא. וכ"נ ממ"ש אאזמו"ר הגאון נ"ע בסוף הל' נדה שלו בדיני תקוני מקוה וז"ל בכדי שלא יהי' שערה צף על פני המים אפילו משהו ח"ו עב"ל משמע דהוא מדאורייתא. ובשיורי טהרה ליו"ד ר"ס קצח: אם נשאר כ"ש מהגוף או מן השערות חוץ למים לא עלתה אותו טבילה כלל מן התורה. ולא דמי להא דקיי"ל דמדאורייתא מעוטו ומקפיד עליו אינו חוצץ דשאני התם דמ"מ הכל מכוסה במי מקוה כו'.
0. משא"כ בני גד וראובן וחצי שבט המנשי.
1. ראה לקו"ש שם ע' 161. וע"ש, שעפ"ז מתורצת התמי' גדולה: הבאת בכורים ענינה הודי" לה', שאינו ,בפוי טובה" (פרש"י פרשתנו כו, ג) - וא"כ צ"ל מחוייב בזה תיכף כשמקבל הטובה, יתחייב. היחיד בבכורים להודות לה' כו" תיכף כשמקבל חלק בארץ ויש לו פירות?

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת ש"פ בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג לקו"ש חי"ט ע' 245

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.