104

שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי". כלומר, משה רבינו לא חשב ,שהותר לי נדרי", מיד לאחר כיבוש ארץ סיחון ועוג, אלא רק לאחר הנחלת ארץ סיחון ועוג לבני גד ובני ראובן (,,נחלת בני גד ובני ראובן"). ובמקום אחר*% נאמר ,לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר" -

כי רק לאחר ששטח זה נעשה ,נחלת בני גד ובני ראובן" הוא נעשה חלק מארץ ישראל, ולכן היתה זו, למפרע, ההתחלה של כיבוש ארץ ישראל.

וכיון שבאמצעותם נעשתה ההתחלה של מצות כיבוש ארץ ישראל, חלה עליהם חובה מיוחדת להשלים את הכיבוש בהתאם לכלל ,אם התחלת במצוה גמור אותה", בנוסף לחובה הזהה לכל ישראל באותו דור5.

ולפיכך, כאשר הם בקשו את ארץ סיחון. ועוג לנחלה, ענה להם משה, שעליהם לדעת, שעל ידי כך הם נחשבים ,המתחיל במצוה" ואין די

עקב ג

ברצונם לסייע לשבטים האחרים בהמשך כיבוש הארץ, עבר הירדן

מערבה, אלא ,גמור אותה" - עליהם להיות ,,חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל", כי עליהם מוטלת חובה מיוחדת יותר מכל ישראל*.

יא. להמשיך בהפצת המע:ינות

מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י, וכן הוראה הנלמדת מכך לימינו: דורנו הוא לפי כל הסימנים" הדור של עקבתא דמשיחא, שיצא במהרה מהגלות וילך לארצנו הקדושה בגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו,

ועל כך נאמר ,אין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה": אם כי בדורות הקודמים עסקו יהודים בתורה ובמצוות באופן גדול ונעלה יותר מאשר דורנו, בכל זאת רואים ש,אינה נקראת אלא על שם הגומרה", שהגאולה באה בזכות המצוות שהיהודים מקיימים בדור הזה,