104
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי". כלומר, משה רבינו לא חשב ,שהותר לי נדרי", מיד לאחר כיבוש ארץ סיחון ועוג, אלא רק לאחר הנחלת ארץ סיחון ועוג לבני גד ובני ראובן (,,נחלת בני גד ובני ראובן"). ובמקום אחר*% נאמר ,לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר" -
כי רק לאחר ששטח זה נעשה ,נחלת בני גד ובני ראובן" הוא נעשה חלק מארץ ישראל, ולכן היתה זו, למפרע, ההתחלה של כיבוש ארץ ישראל.
וכיון שבאמצעותם נעשתה ההתחלה של מצות כיבוש ארץ ישראל, חלה עליהם חובה מיוחדת להשלים את הכיבוש בהתאם לכלל ,אם התחלת במצוה גמור אותה", בנוסף לחובה הזהה לכל ישראל באותו דור5.
ולפיכך, כאשר הם בקשו את ארץ סיחון. ועוג לנחלה, ענה להם משה, שעליהם לדעת, שעל ידי כך הם נחשבים ,המתחיל במצוה" ואין די
עקב ג
ברצונם לסייע לשבטים האחרים בהמשך כיבוש הארץ, עבר הירדן
מערבה, אלא ,גמור אותה" - עליהם להיות ,,חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל", כי עליהם מוטלת חובה מיוחדת יותר מכל ישראל*.
יא. להמשיך בהפצת המע:ינות
מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י, וכן הוראה הנלמדת מכך לימינו: דורנו הוא לפי כל הסימנים" הדור של עקבתא דמשיחא, שיצא במהרה מהגלות וילך לארצנו הקדושה בגאולה האמיתית על ידי משיח צדקנו,
ועל כך נאמר ,אין המצוה נקראת אלא על שם הגומרה": אם כי בדורות הקודמים עסקו יהודים בתורה ובמצוות באופן גדול ונעלה יותר מאשר דורנו, בכל זאת רואים ש,אינה נקראת אלא על שם הגומרה", שהגאולה באה בזכות המצוות שהיהודים מקיימים בדור הזה,
הערות
- 4. פרש"י ר"פ ואתחנן.
- 5. כי בכללות י"ל דענין אם התחלת במצוה ישנו גם בכל בנ"י בדור ההוא לאחרי כיבוש סיחון ועוג, כי זה הי' כעין התחלה לכיבוש א"י: בנוגע לסיחון הרי ,כל מלכי כנען היו מעלין לו מס שהי' שומרם שלא יעברו עליהם גייסות כו' א"ל כל עצמי איני יושב כאן אלא לשמרם מפניכם כו'" (פרש"י חוקת כא, כג): ובנוגע לארץ עוג נאמר (דברים ג, יג) ,,ההוא יקרא ארץ רפאים" ופרש"י ,היא אותה שנתתי לאברהם",
- 3. אבל מ"מ, בעיקר חל החיוב על בני גד ובני ראובן, כי דוקא על ידם נעשה חלק מא"י ותחלת כיבוש א"י ממש, כבפנים.
- 6. וי"ל עד"ז בנוגע לאכילת קדשים שמ"ע היא (רמב"ם רפ"י דהל' מעה"ק) דכל הראוי לעבודה יש לו חלק (זבחים צח, ב ואילך. רמב"ם שם הי"ד), ולכמה דיעות אין הכהן העובד דוקא מחוייב לאכול (ראה יבמות מ, א. ובתוד"ה רצה שם. תוד"ה מהו - סוכה מב, א. ר"ש משאנץ לתו"כ צו ו, ט (פרשתא ב, ט). וראה שו"ת חת"ס או"ח סמ"ט. מנ"ח מצוה קלד. מחזיק ברכה להחיד"א או"ח סתע"ה ד"ה מעתה ואילך) - מ"מ י"ל כי מי שהתחיל לאכול, חל עליו החיוב לגומרה או להשתדל שיגמר שלא יבא לידי נותר. ולהעיר מרמב"ם הל' ק"פ פ"ט סה"ו ובכס"מ שם בשם מהר"י קוקוס.
- 7. דסיום מס' סוטה.
מצוטט ב־1 עמודים
- אגרות קודש ב'צה לקו"ש חי"ט ע' 104
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.