ו
ו וכן אם חלטכז הקמחכח ברותחין קודם הלישה ואח"כ לש אותו ועשה ממנו עיסה שבלילתו עבהכט ואפאה בתנור כמו שאר פת אינו יוצא בה דכיון שחלטה ברותחין הרי זו מצה עשירה (שכן דרך העשירים לחלוט הקמח כדי ללבנו) אבל אם לאחר שנחלט הקמח עשה ממנו עיסה שבלילתה רכה ואפאה בתנור יוצא בה הואיל ובלילתה רכה אין זו מצה עשירהל.
וכל זה במצה של מצוה אבל שאר המצות בין שבלילתן רכה ובין שבלילתן עבה לאחר שנחלט הקמח ברותחין אין בכך כלום ואין כאן חשש חימוץלא לומר שמא כבר נתחמץ הקמח כשהיה בתוך הרותחין קודם שהתחיל לעסוק בה בידים בלישה ועריכה לפי שרתיחת הרותחין ממהרת לבשל את הקמח קודם וכיון שנתבשל שוב אינה באה לידי חימוץ לעולם אף לאחר שנחו הרותחין מרתיחתם כמו שדבר האפוי אינו בא לידי חימוץ לעולם כמו שיתבאר בסי' תס"גלב:
הערות
- כז. ברייתא שם לו, ב.
- כח. גמרא לז, ב (מוגלשין שעל גבי קמח). רמב"ן במלחמות שם (יא, א) ד"ה אמר הכותב ומי. ר"ן שם ד"ה מאי חלת (וכ"ה לדעת התוס' והרא"ש דלקמן, עכ"פ בבלילה רכה). וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' נז אות ג.
- כט. תוס' שם ד"ה פרט. רא"ש פ"ב סי' יג.
- ל. יבמות מ, א לפירוש ר"ת ב תוס' שם ד"ה כיון, וכאן ד"ה פרט. רא"ש שם. טור. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' נז (הטעם שנקראים צריך שימור). לעיל סי' קסח סי"ג וסכ"ב (שאם אינה בלילה רכה מאד הוי לחם ומברכין עליו המוציא). סדר ברה"נ פ"ב ה"ו (ב' דעות). ואם היא בלילה רכה מאד ראה לקמן סי' תסא ס"ז.
- לא. משמעות הגמרא לו, ב. משנה וברייתא לט, ב. ורמב"ם פ"ה ה"ג. רא"ש פ"ב סי' כ, בשם הגאונים. טור סי' תס[א] וסי' תסה.
- לב. סעיף ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 2 עמודים.