רלג

שמבטלים ת"ת בשבילה ולפי הנ"ל שעיקר התלמוד הוא בכדי לידע איך לעשות המצוה א"כ הי' צריך לבטלה אפי' בשביל מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כמו הפרשת תרומה שאפשר לעשותה ע"י שליח¹⁹ מ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו²⁰ יותר טוב שיעשה הוא²¹ המצוה בעצמו ויבטל ת"ת כיון שעיקרה אינה אלא ידיעת המצות כו', ועכ"ל שמצות ת"ת מצד עצמו הו"ע גדול מאד אפי' הלימוד שאינו נצרך למעשה כמו סדר קדשים בזה"ג²² יש מצוה גדולה בלימודו, אך ראי' זאת אינה מכרחת כ"כ כי נוכל לומר כי המצוה בלימוד ס' קדשים מטעם מהרה יבנה בהמ"ק כו' ולכן הלימוד הוא נצרך למעשה, אך ראי' יותר ברורה הוא ממה שהנשמות בגעה"ע לומדים את התורה כידוע במאמר רבה בר נחמני²³ כו' והמה פטורים מן המצות ועכ"ל דהתלמוד הו"ע גדול מצד עצמו לא בשביל ידיעת המצות בלבד כו' ומאמר תלמוד גדול שמביא לידי מעשה יש בו פי' אחר [... כמשי"ת, ועוד דממקומו הוא מוכרע דא' נמנו וגמרו תלמוד גדול וקאי על פלוגתא דלעיל איזה מהם גדול תלמוד או מעשה וא' שנמנו וגמרו תלמוד גדול והכוונה שהוא גדול מן המעשה ואיך אמר מפני שמביא לידי מעשה א"כ המעשה גדול ועל כרחך לומר כדלקמן כו'. ..].

אך להבין כ"ז צ"ל במה שמצינו שיש הפרש בין תורה למצוות, שהמצות הם תלוי' בזמן ומקום כמו מצות הקרבנות הם במקום בהמ"ק²⁴ דוקא וכן בזמן בכלל ביום²⁵ ולא בלילה ובפרט מצות מוסף שבת שני כבשים²⁶ וברגלים באין²⁸ פרים בני בקר²⁹ שנים²⁷³⁰ כו' וצריך להקריב כ"א במועדו ובזמנו ואם יחליף של זה בזה אינה מצוה כלל ולא יגרום יחוד עליון כלל, וכן מצות התלוי' בזה"ז³¹ הם תלויות בזמן דווקא כמו מצות ישיבת סוכה בחודש תשרי מט"ו ועד כ"ב בו ואם ישב בניסן בסוכה אינה מצוה כלל, וכן אכילת מצה בחודש ניסן מט"ו בו ועד כ"ב בו ואם יאכל מצה בימי הסוכות איננה מצוה כלל, משא"כ לימוד התורה אינה תלוי' בזמן ומקום כלל כידוע דכל העוסק בתורת עולה³² כאלו הקריב עולה ונעשה עי"ז יחוד עליון שנעשה ע"י הקרבנות ואף שאינו כהן ואין כאן בהמ"ק ומזבח בנוי ואין הזמן גרמא עד"מ שלומד הלכות מוסף שבת גורם היחוד עליון הנעשה ע"י מוסף שבת [... רק כיון