31

9 לקוטי ה. ת'רוצים נוספים והשאלות עליהם

ישנו תירוץ נוסף, המתאים, לכאורה, לדברי הגמרא, והמובא לאחר הקדמת המפרשים'י, שטענת המלאכים היתה על חלק הסוד שבתורה: גם המלאכים יודעים שלחלק הפשט והמעשה שבתורה אין להם קשר, אבל טענתם לגבי דין בר"מצרא היתה על חלק הסוד. וכיון שלישראל ניתנה התורה כולה, והמלאכים יכלו לקבל רק חלק ממנה, הרי ההלכה במקרה כזה היא'*: ,מכר כל נכסיו לאחד לית בה משום דינא דבר"מצרא".

כן ישנו די" שאם ברדהמצר צריך את הנכס לרווחים, והלוקח צריך זאת משום דחקו - ,דחיקא ליה שעתא", לא חל הדין של ברדמצר. וכך בעניננו: הודקקות בני ישראל לתורה היא כמי

חג השבועות א

ש,דחיקא ליה שעתא", כי התורה היא חיותם של ישראל. (,הם חיינו"), ובאמצעות התורה מנצח היהודי את היצר הרע, כמאמר חז"ל** ,,בראתי יצר הרע ובראתי לו תורה תבלין". ואילו המלאכים רצו את חלק הסוד שבתורה, ואין להם יצר הרע, וזה כמי שרוצה את הנכס לרווחים.

אך על תירוצים אלו אפשר לשאול: דברי משה ,למצרים ירדתם .. כלום אתם עושים מלאכה .. משא ומתן .. אב ואם .. יצר הרע יש ביניכם", שלמלאכים אין קשר לחלק הפשט שבתורה, לא היו חידוש לגביהם. המלאכים ידעו זאת קודם לכן, וביקשו מלכתחילה את חלק הסוד שבתורה. ואילו התשובה על כך, ש,מכר כל נכסיו לאחד לית בה משום דינא דברמצרא", או שהתורה היא חיותם של ישראל, אינה מוזכרת בדברי משה אפילו ברמז?

הזדקקות ישראל לתורה - ,דחיקא ליה שעתה" - עקב מלחמת היצר, היא הסבר של המצב שבו ,יצר הרע יש ביניכם". אבל מדברי משה רבינו ומהרחבתו ,,כלום אתם עושים מלאכה .. משא ומתן .. אב ואם יש לכם" נראה, שתשובתו למלאכים איננה על מלחמת היצר, אלא על הענין הכללי, שחלק הפשט והמעשה שבתורה אינו מתאים להם.

6 קידושין ל, ב.