63

כיבוש, אזי אין זה שולל לגמרל את שייכותו של ארונה להגורן: ועוד יותר, גם כשיתנו לו ארונה במתנה זי (שנותן לו גם את שייכותו זו המועטת), בכ"ז נשאר הגורן עדיין בבחיי ,אשר לך" שיש לו עוד לארונה איזו אחיזה וזכות בגורן -- ,כי לא אשא אשר לך'.

ולכן שילם דוד עבורו ,בכסף מלא", כל השווי, בכדי לסלק כל זכותו של ארונה מכל וכל, שלא תהי' לו שום אחיזה ושייכות למזבח והקרבנות וכו'.

ועל דרך זה הוא באברהם שלא רצה שהמערה שבה יקבור את שרה (ובה יהי' קבור גם הוא ושאר האבות והאמהות יי), תישאר בה איזו שהיא שייכות לעפרון (באופן ששמו עלי? וכיו"ב), ולכן מיאן לקחתה ,מן הדין" ואף לא במתנת חינם", כ"א שילם כל שוי'.

ז בפירוש רש"י ישנם ענינים מופלאים *י גם הנוגעים לשאר חלקי התורה: ע"י פירושו של רש"י כאן מתיישבת קושיא בחלק ההלכה ש" בתורה :

הא דקרקע גקנה בכסף נלמד (בגמרא יי) מהכתוב ** ,שדות בכסף יקנו", ופי' בתוס'יי ,הא דלא אייתי מקרא דכתיב גבי עפרון (היינו שאברהם

6) ראה לקו"ש שם ס"ע 13

ז) ואה ד"ה שם כא, כג: ראה נתתי גו

8) שלכן רצה דוקא את מערת המכ" פלה ,שכפולה בזוגות", ראה לקו"ש ח"ה ע' 109.

9) ראה עד"ז שיך עה"ת עה"פ.

0) של"ה במס' שבועות שלו (קפא, א)

1) קדושין כו, א.

2) ירמ" לב, מו,

3) קדושין שם.

יי שרח א

קנה את השדה בכסף מעפרון) משום דדלמא ה"מ מנכרי שכל קנינו בכסף".

אבל ע"פ הנ"ל, בביאור דברי רש"י ,אשלם כל שוויי' בו" מובן בפשטות למה לא ילפינן דין זה מהכתובים שלפנינו (גבי עפרון):

מלבד זאת, שלא הייגו יודעים מילד פותא זויי את עיקרו של דין קנע כסף בקרקע -- הינו שהוא נקנה בשוה פרוטה אפילו כשהקרקע שוה יותר:*% -- דהלא אברהם קנה את השדה .בכסף מלא", כל שוויי * ;

הנה נוסף לזה: מה שאברהם נתן את כסף השדה לעפרון לא הי' בשביל לקנותה עי"ז יי (שהרי הי' יכול ליטול ,מן הדין" והיתה קנוי' לו בלאו הכיי), אלא בכדי שלא תהי' לעפרון שום שייכות (אף שאיננה שלו כלל) לשדה. ולכן מובן שא"א ללמוד מכאן קנש כסף בקרקע.