ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב14

14

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי שהלויים שמרו על המשכן ,שלא יקרב זר"", כנאמר'? ,ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות", ואשר על כן לפי הפשט, נצטוו ,והלוים יחנו סביב למשכן העדות"'*.

ולפיכך אפשר לקרוא ללוים ,ליקרא" - ,שומר משמרת הקודש" כבר ,מבן חודש ומעלה", כי בעצם חנייתם סביר למשכן העדות הרי הם ,שומרי משמרת הקודש", אם כי עדיין אין הם מתאימים לעבודת שמירת המשכן'.

[ואילו לגבי עבודות אחרות של שבט לוי (שבגללם הם נקראים לגיון של מלך) אי אפשר לומר שמי שאינו מבצע את העבודה בפועל יוכל להיכלל בגליון על שם העתיד].

יג. הלן*ים נמנים עוד ,מן הבטן" וההוכחה מיוכבד

אבל בן החמש למקרא שואל: מניית הלויים ,,מבן חודש ומעלה" מצביעה על מעלה שיש בהם, ואילו היתרון של ,בן חודש" שהוא ,שומר משמרת הקודש איננו שלו, והוא לא פועל זאת. מעלה זו תלויה באמו, שילדה אותו ומגדלת

במדבר ג

אותו (צריך לאמו"?) בסמוך לה במחנה לויה - ,סביב למשכן העדות".

וכן אפשר לשאול: בדיוק כשם שהלוים שומרים על המשכן בעצם חניתם סביב המשכן שלא יקרב זר מבני ישראל, כך שומרים כל בני ישראל את המשכן בעצם חנייתם סביב הלויים (שמסביב למשכן) שלא יקרבו אומות העולם. ומהי איפוא, המעלה המיוחדת של שבט לוי בענין שומר משמרת הקודש, שבעבורה נמנים רק הם ,,מבן חודש ומעלה"?

לפיכך מביא רש"י את מאמרו של ר"י בר"ש ,למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן"... שבאמצעותו מתורצת שתי השאלות: שבט לוי (,אותו השבט") נמנה ,מן הבטן", כלומר, אף כאשר הולד הוא רק ,מן הבטן" ומעלתו תלויה, באמו, כבר אז הוא נמנה בנפרד, והוא מציאות בפני עצמה''.

וכדי להבהיר שאין יוכבד ,נמנית בשבעים נפש" כאשר היא כבר מציאות עצמאית, אלא כאשר היא עדיין קשורה לבטן אמה, מדייק רש"י ואומר: א) ,,עם

הערות

0. ל' רש"י לעיל ג, ו.
1. פרשתנו א. נג. וראה בהעלותך ח, כו ובפרש"י שם.
2. ראה במדב"ר כאן: וכי מבן חודש יכולים לשמור אהל מועד כו'. ולהעיר מבהעלותך ופרש"י הנ"ל. ולהעיר מתמיד (כז, רע"א): דלא מטו למעבד עבודה כו'. וראה לקו"ש חי"ג ע' 6475 ובהערות שם.
4. שיחות
72. ראה עירובין פב, רע"ב.
3. ועפ"ז יש להמתיק יותר מה שרש"י מעתיק שם בעל המימרא ר' יהודה בר שלום (ראה לעיל הערה 66) - כי ר"י בר"ש ס"ל דדוד נענש על מעשה יואב (כנ"ל ס"י), אף שהוא לא עשה כלום, מ"מ, מכיון שנעשה ע"פ ציוויו הרי זה ענין נמשך בהמצווה (יואב) כל זמן הפעולה, (ו,ששת חדשים"); ועד"ז בעניננו: אף שהאם והבן כ"א מציאות בפ"ע, מ"מ, פעולת האם עם בנה נמשכת בו להיות נמנה בפ"ע.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א לקו"ש חי"ח ע' 14

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.