ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ג266

266

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

6 לקוטי

בא", אדרבה, כדי להדגיש את העדר הנאה, ושלילת הנאת הנתינה%.

במילים אחרות: הנתינה ,,לעני ולגר" בלקט ופאה באופן של ,תעזוב אותם", שהם יקחו בעצמם ולבעל התבואה אין הנאה מן הנתינה, איננו פרט שולי ונוסף במצוות לקט שכחה ופאה"', אלא זוהי מהות המצוה: מהות המצוה איננה רק ,,מוציא לקט שכחה ופאה"'", אלא גם ,נותן... לעני כראוי" - ,,לעני ולגר תעזוב אותם".

יג. ההוראה ב'*נה של תורה מכך נלמדת גם ההוראה ביינה של

אמורג

תורה מפירוש רש"י, עד כמה חשוב שקיום מצוה, ואפילו מצוה קלה - שבולת אחת פוטרת, כדלעיל - ייעשה באמת ללא פניות אישיות וטובת הנאה.

ועד כמה חשובה, מצד שני, הכפיה העצמית - כופה את יצרו, עד אשר ב,כי תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו... עזוב תעזוב עמו":, ,מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו":? - עד כדי כך, שדוקא מפני שקיום מצות לקט וכו' הוא ההיפך מן הקיום מצד הטבע עלדפי תורה (שבצדקה צריך לתת קודם לעניים הקרובים'"), דוקא משום כך ,מעלין עליו כאילו בנה בית המקדש והקריב עליו קרבנות בתוכו".

וכאשר עוסק האדם ב,לשנות מדותיו הטבעים", ועד ,,לשנות טבעיות מדותיו"*, נעשה% מ,מעלין עליו כאילו" - בנין בית המקדש כפשוטו, ,ושם נעשה לפניך... כמצות רצונך" - בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו ממש.

(משיחת מוצש"ק פ' אמור תשל"ח)

)5 2

הערות

1. ספר היד לרוב הכת"י (ראה רמב"ם ס' המדע - ירושלים, תשכ"ד).
8. ולהעיר דלפ"ז לא מצינו לפרש"י הדין דפאה בעומרים באם עבר וקצר (וראה הערה שלפנ"ז). ולהעיר מצפע"נ הל' מת"ע רפ"א (ושם פ"ב ה"ד (לא, בדג)) דמשמע מירושלמי דחיוב פאה בעומרים הוא חיוב בפ"ע, ולא דנשאר עליו החיוב דקמה, ע"ש בארוכה בנוגע לאו הניתק לעשה, וחילוק הסוגיות דב"ק חולין תמורה ועוד. ואכ"מ.
9. ועוד חידוש בפרש"י פרשתנו (השייך להנ"ל) דחזר ושנה לעבור עליהם בשני לאוין, ולא מצאתי לע"ע לשאר פוסקים שס"ל כן.
4. וע"פ הנ"ל בפנים יובן החידוש בזה, שהרי גם ,תעזוב" דפרשתנו אין הכוונה ע"י מעשה דנתינה כו' כ"א ,,הנח לפניהם כו'" כנ"ל, ומכיון שאין בו מעשה לא ניתק (ונשארו עליו) ב' הלאווין - ראה תוד"ה הנח חולין פא, א בסופו. וראה פנים יפות שם. ואכ"מ.
0. כפשטות לשון הרמב"ם שם ה"ח.
1. ולהעיר מלשון הרמב"ם בסהמ"צ ובמנין המצות שם וכן בהכותרת להל' מת"ע ,,להניח פאה" ,להניח לקט כו'", ולא כתב ,,לעני". משא"כ במל"ת רי ואילך. וראה לשונו ריש הל' מת"ע.
2. משפטים כג, ה.
3. ב"מ לב, ב.
4. שו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג.
5. ראה לקו"ד ח"א נו, א ואילך. ונת' בהתמים חן" ג ע' סו. ולהעיר מכש"ט סכ"ד, בשם רס"ג.
6. ראה לקו"ד שם מאמר אדה"ז ,כל ענין החסידות הוא לשנות טבעי" מדותיו" - והרי ביאת המשיח תלוי' בהפצת המעינות (חסידות) חוצה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.