245

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

,אמר להם: מת מטמא ואין חי מטמא" - למרות שנשמתו שלו לא חזרה אליו, כל המושגים של טומאת המת - סילוק הנשמה, גוף מת וכו" - חלים רק כאשר הגוף ,מת" ממש. אם הוא חי, אין הוא מטמא על-אף היותו מת לפני כן, כי חיותו מבטלת ומטהרת* מטומאת מת.

ולפיכך גם השאלה השניה היא ,דברי בורות": אין כאן שום מקום לצדדי הספק, כי לא חשוב אם סילוק הנשמה ממשיך או מתבטל, אלא חשוב מצב הגוף בהווה - ,אין חי מטמא".

ט. גוף זה היה מת וטמא

אך אפשר עדיין לשאול: בהיותו מת היה גוף זה טמא בטומאה של אבי"אבות-הטומאה, ואם כך, כלשון הגמרא'* ,טומאה שבהן להיכן הלכה"?

דבר זה מובן לפי המסובר ב,ילקוט" שדלעיל: ,נוגע במת טמא ואין מת עצמו טמא", אשר עלזכן בנה של

חוקת ג

שונמית טהור ואין בכך מחלוקת. אין פלא בדבר שכן טומאת מת היא גזירת הכתוב, כנאמר ב,פסיקתא"*: ,לא המת מטמא ולא המים מטהרים, אלא גזירתו של מלך מלכי המלכים הוא".

לפי זה מובן מדוע היתה השאלה לגבי בן השונמית ,מהו שיטמא" (את הזולת), ולא אם הוא עצמו טמא, וגם תשובת רבי יהושע בן חנניא היא ,מת מטמא ואין חי מטמא", כי הדיון הוא אם חלה על בן השונמית טומאת מת העשויה לטמא אחרים מפני גזירת הכתוב.

י. השאלה השלישית היא לגבי אופן תחיית המתיסם

,מתים לעתיד לבוא צריכין הזאה שלישי ושביעי, או אין צריכין": כאן לא היתה השאלה אם הם מטמאים אחרים בטומאת מת, כי כבר נאמרה התשובה ,,מת מטמא, ואין חי מטמא"; יתרדעל-כן, אף לפי מחשבתם בשאלה השניה, לגבי נשמה חדשה של בן השונמית, אין המתים לעתיד לבוא טמאים, כי הקדוש-ברוך-הוא מחזיר לגוף אותה הנשמה, כנאמר בגמרא ,מביא נשמה וזורקה בגוף ודן אותם כאחד... ", ולכן מתבטל סילוק הנשמה.

הערות

  1. 1. הנשמה הוא לא רק ע"י החזרת נשמתו בפועל, ולאידך גם אם נאמר דגוף מת הוא המטמא, י"ל דגם לאחר שהחי' ,,חשוב כמת", ע"ד משנ"ת לעיל בכיסוי דם דלאחר שנתכסה חל עליו הגדר דדם כיסוי ולא בטלה ממנו אף לאחר שנתגלה (ראה צפע"נ דלעיל הערה 41). ויתירה מזו י"ל (כנ"ל הערה 42) דבטלה ממנו תורת דם. ויומתק עפ"י צד הב' בצפע"נ (הנ"ל הערה 43) דעיקר הטומאה הוא מחמת זה שאינו חי. וראה אוה"ח ריש פרשתנו.
  2. 4. להעיר מתוד"ה פרה הא' (ב"ק עז, א) - בסופו. ד"ה הואיל (חולין פא, סע"ב) - בסופו: חיותן מטהרתן. וראה צפע"נ תרומות ע' 72. ועוד (נעתק במפענצ"פ שם ס"ג).
  3. 5. פסחים לג, ב.
  4. 6. דר"כ פיסקא ד' (פרה). פסיקתא רבתי פי"ד, יד. וראה רמב"ם סוף הל' מקואות.
  5. 7. סנהדרין צא, ב. (ראה שם סע"א ,גוף ונשמה יכולין לפטור עצמן מן הדין"). פדר"א פל"ד (קרוב לסופו). זח"א קכו, א (מהנ"ע) קל, סע"ב ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 1090 מאותו ספר ב"ק עז, ב
  2. לקוטי שיחות 266 מאותו ספר חולין פא, א
  3. לקוטי שיחות 179 מאותו ספר פסחים לג, ב
  4. לקוטי שיחות 231 מאותו ספר פסחים לג, א
  5. לקוטי שיחות 327 מאותו ספר פסחים לג, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז. פסחים לג, רע"ב
  7. תורת שמואל רב פסחים לג, ב
  8. תורת שמואל תקפז פסחים לג, ב
  9. תורת שמואל תתקמד פסחים לג, ב
  10. שולחן ערוך ב פסחים לג, ב
  11. אגרות קודש אגרת ה פסחים לג, א
  12. אגרות קודש אגרת סח פסחים לג, ב