150

הערות

1. 1. אמו" שבפרשתנו מפשוטו (שהאיסור "לא תבשל" הוא רק "בחלב אמו"). - וראה לקו"ש חכ"ז ע' 42 הערה 35.
2. 0. ועפי"ז יובן בפשטות* הא ד"ויקח חמאה וחלב ובן הבקר (שהי' "רך" כבפסוק שלפניו) אשר עשה ויתן (אברהם - שהי' היפך האכזריות בתכלית, נוסף על שקיים כל התורה) גו'" (וירא יח, ח).
3. 1. רמב"ן בפ' ראה - יד, כא. וראה ראב"ע כאן.
4. 4. במו"נ ח"ג פמ"ח משמע, דאין בזה הענין דצער בע"ח. והטעם פשוט, כי "צער בע"ח" שייך רק כשהוא חי [אבל "אכזריות" דנפש האדם - שייך גם בבשר בחלב].
5. 2. דאם אסור באכזריות - פשיטא דאסור בצער בע"ח. וראה שו"ע אדה"ז (ח"ו) הל' ע"ד וצער בע"ח ס"ד.
6. 3. להעיר, שהאיסור ד"אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" [שהוא ג"כ מטעם אכזריות (חינוך מצוה רצב (בטעם השני) וראה ראב"ע
7. 7. *) ולפירש"י בפ' תשא שמ"לא תבשל גדי" השני למדים שהאיסור הוא גם בחלב אחר (כבהערה 9 התירוץ הוא: (א) שאכלו בזה אחר זה (ובלאה"כ מוכח כן - פירש"י שם עה"פ: קמא קמא כו'). (ג) מי שאכל זה לא אכל זה. ואף שנתן להם ג' לשתות אף שנתן חמאה - הוא בכדי שתהא הבחירה ביד כאו"א ואולי ירצו כולם רק בבן הבקר. וה"ז הכנסת אורחים בהידור. וק"ל.
8. 8. ורשב"ם כאן, שהאיסור דלא תבשל גדי בחלב אמו הוא דוגמת האיסור דאותו ואת בנו)] - הוא רק בבהמה ולא בחי (יו"ד סט"ז).
9. 4. כמובן בפשטות. ועפ"י מ"ש בפנים, יובן דיוק לשון רש"י (בראשית א, כו) "בחיות ובבהמות כו' ירוד לפניהם (לי רבים) והחי' מושלת בו" - כי "לפניהם" (ל' רבים, שכולל גם הבהמות) הוא רק "ירוד", והחי' (גם) מושלת בו.
10. 5. היום יום ע' כד.
11. 6. ראה ב"מ לב, ב. ובשו"ע אדה"ז (או"ח סי' שה סכ"ו. ח"ו שם) פסק כדעת הפוסקים (נסמן בשד"ח כללים מע' צער בע"ח) שהוא מן התורה.