23

הפסוק ,,אזרח"? הנאמר בענין נסכים, אין קרבן העצים דומה למנחה, ואפשר להביאו בשותפות ':.

לפי הסבר זה אינה מתורצת השאלה שלעיל. ההסבר טוב רק לגבי יין ושמן, אבל א) ,והגורלות הפלנו על קרבן העצים..." הוא פסוק הצריך להתאים לכל הדיעות, וגם לדיעה הסוברת שעצים אינם באים בשותפות. ב) הדיעה המובאת בגמרא"', שהדין של ,מתנדבין שמן" נלמד מ,אזרח" הנאמר בענין נסכים, היא רק לפי דעת רבי, שהרי לדעת רבנן ברור לכל הדיעות, שהדין נלמד מ,קרבן מנחה" - ולדעת רבי? אי"אפשר להביא קרבן עצים בשותפות, כי הוא כקרבן מנחה3,

0) שלח טו, יג.

1) במנחות שם הובא רק לענין יין ושמן. ובר"ש משאנץ ,אמאי אין מתנדבין שנים יין ושמן ולבונה ועצים", וכנראה כוונתו ע"ד מ"ש במלבי"ם דלפי"ז יש ללמוד לבונה ועצים במ"מ מן יין.

2 נוסף לזה גם בהנוגע לשמן מסיים שם ,והתניא קרבן מלמד שמתנדבין שמן כו' מאן שמעת לי' כו' רבי כו' א"ל אי תניא תניא", שגם ר"פ הודה לזה - ראה תוד"ה אי תניא שם.

3 ולכן גם את"ל שהדרשא בתו"כ ,כשם שאין שנים מביאין מנחה נדבה כך אין מביאין כו' עצים" אינו אליבא דרבי*, הרי דעת רבי מפורש (מנחות קד, ב. תו"כ שם לפנ"ז פרק ח, ב) ,לא סילק הכתוב אלא מנחה שנאמר נפש" (ובתוד"ה נפש זבחים ה, סע"ב) דסמך ע"מ שכתב ,קרבנו") שבזה נכלל עצים. וראה תוד"ה לדברי רבי (מנחות כ, סע"ב) לדעת רבי. חידושי הרשב"א שם.

*) ראה מלבי"ם. ושם ,וכ"מ (דהשותפין מביאין יין ושמן עצים כו'), לדברי רבי שלמד מן כל נדריהם וכל נדבותם אשר יקריבו הכל באים בשותפות". אבל ראה ברבנו הלל לתו"כ שם על מה שכ' ,,באה בנדבת שנים"

ויקרא ד שיחות 7

אשר על-כן הוא טעון מלח, הגשה וקמיצה בדיוק כקרבן מנחה'.

ד. דעות רמב"ם וריטב"א על קרבן העצים

לגבי משמעות קרבן העצים במסכת תענית ישנן מספר דיעות.

בפירוש המשניות5 אומר הרמב"ם,

4 אבל י"ל שע"פ פי' רבינו גרשום ופיה"מ במנחות (קו, ב) דלא הביאו הכתוב דקרבן מנחה כ"א,אדם כי יקריב מכם קרבן", באים עצים בשותפות [ראה דרשת התו"כ רפ"ג (הובא בפרש"י) עה"פ בהמשך הכתוב ,,תקריבו" מלמד שהיא באה נדבת שנים]. וכן בדעת רבי כ' ברבנו גרשום שם ,וטעונה הגשה ומלח כשאר קרבנות*, ולא כפרש"י שם, כמנחה. ובגמרא לפנינו (כ, ב) בדברי רבי ,,עצים קרבן מנחה הן". וראה שטמ"ק שם על הגליון. וצ"ע מדוע חידשו דרשה חדשה ולא כבתו"כ שמפורש הלימוד מ,,קרבן" שנאמר במנחה, וע"פ המבואר לקמן בפנים י"ל, ראה הערה 52. וראה חידושי הרשב"א למנחות כ, ב.

5 תענית פ"ד מ"ה.

הביא הדרשה דרבי ,,לכל נדריהם ולכל נדבותם כו'", וראה שם בהקטע שלאח"ז ,וכולהו מקרבן מנחה אתרבו כר' וכי היכא דמנחה אינה בשותפות כר", ומשמע שזהו גם לדעת רבי. וגם בהר"ש משאנץ שם כ' ,אלא לסוגי" דמנחות כו" תימא אמאי אין מתנדבין כו'". ואולי כוונתו (דהמלבי"ם) רק ע"פ דברי רבי.

*) ולפ"ז לכאורה י"ל דזה שצריך קמיצה לדעתו הוא מכיון שאין שייך בהם שחיטה כבקרבנות בכלל, וקמיצה במקום שחיטה (זבחים יג, ב) ולא לפי שהיא כקרבן מנחה. אבל צ"ע דהרי לדעת רבי עצים טעונין הגשה, שזהו רק במנחה. ואולי למד זה ממנחה (ראה מנחות ס, א. במשנה). אבל ברבינו גרשום למעילה גיט בו: הואיל ומקיש להו למנחה כו" צריך נמי קמיצת.

ועוד שינויים בר"ג שם: א) ,ור' לא אמר ב' גזירין כו" ולא קא יהיב בהו שיעורא כמה לייתי". ולא כברש"י שם כ, ב (שטמ"ק אות ט). דגם לרבי ב' גיזריך ב) ,,ושירי אותן עצים לכהנים". ולא כבתוד"ה לדברי (שם כ, ב) דהשריים קרבין לעצמן. ואכ"מ.