23

הערות

1. 8. לשון השל"ה במס' שבועות שלו (קפא, א).
2. 9. סוף הל' איסורי מזבח. הובא בשו"ע יו"ד סו"ס רמח (אבל בהשמטת הבבא ע"ד הבאת קרבן כו' והראי' מהבל. - וי"ל הטעם מכיון שאינו נוגע בזמן הזה*).
3. 0. ויקרא ג, טז.
4. 1. כדמוכח ג"כ מהא דביש לו כבש או עז איזה שירצה מקריב (סוף כריתות) - אף שקרבן צ"ל "מן
5. 5. *) אבל בב"י (לטיו"ד שם) שהעתיק לשון הרמב"ם בשם אומרו - מובן שאין מקום לשינויים.
6. 6. היפה המשובח ביותר", והרי רק בכבש יש הוספת אלי' (פסחים צו, ב)* = כי ממין למין אחר אינו מחוייב.
7. 2. בהבא לקמן - ראה רמב"ם הל' מעשה הקרבנות פט"ז ה"ג ובלח"מ שם.
8. 3. וי"ל שזהו דיוק לשון הש"ס (מנחות קד, ב. הובא ברש"י עה"ת ויקרא ב, א) "מי דרכו להביא כו' ענ" - היינו שכן הוא הדרך, אבל אפשר להיות שעשיר ג"כ יביא מנחה.
9. 4. ולהעיר שבשו"ע שם ליתא תיבות אלו (ואף שהשמיט כל הבבא, כנ"ל הערה 29 - הרי מקום לכללו בהבבא שהביאה).
10. 10. *) וי"ל שזהו הטעם שע"ד הרוב הקריבו ק"פ מן הכבש (תוד"ה מאלי" פסחים ג. ב), ורוב עד כ"כ - שב"סדר קרבן פסח" אף שמתחיל ש"מביא מן הכבשים או מן העזים" ממשיך וכולל בהאימורים גם האלי" (מבלי להקדים - ואם כבש הוא), שאינה אלא בכבש.