269

לשמים וטוב לבריות וטוב העושה פירות, שצ"ל ג' הענינים, ובהוספת ביאור ע"פ בי' המאמר פנימיות אבא פנימיות עתיק, אשר פנימיות התענוג הוא בעצמו נעשה פנימיות החכמה, שזהו בפנימיות התורה, הבנה והשגה ועד לשכל דנה"ב, ביחד עם היותם רזי דרזין דאורייתא, וע"פ המבואר שהתענוג הוא היפך ואתהפכא דהצער — הנה דוקא בדרא דעקבתא דמשיחא, ודוקא בעניני מעשה בפועל וקב"ע שייך תענוג האמיתי עד שיבוא הזמן המאושר דתענוג הפשוט שאינו מורכב בשום ענין, שבת ומנוחה לחי העולמים.

ובנוגע לתלמידי תו"ת ביחוד, הרי בזה לכל לראש — שמירת סדרי הישיבה בדיוק, ובהוספה ע"ז בזמנים העומדים לרשותם, וכמובן וגם פשוט אשר וגם צריך להעשות זה מבלי לנגוע בבריאות הגוף, אשר היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. גם די זמן פנוי לאח"ז להתעסק בהפצת המעיינות חוצה, לא רק בהחוצה דעצמו, אלא גם בהחוצה כפשוטו, ויהי רצון שיסביר וישפיע כל הנ"ל לכל אלו ששאלוהו בהאמור ולכל אלו שישאלוהו בעתיד ואפילו לאלו שצריכים היו לשאול אלא ש"הנחות — בע"ב" מעכבתם מלשאול.

(ממכתב א' אדר תשכ"א)

... רז"ל דערציילן (עירובין י"ג, ב), אמר רבי האי דמחדדנא מחבריא דחזיתי' לר' מאיר מאחורי' (כשלמדתי לפניו ישבתי בשורה של אחריו, פרש"י) ואלו חזיתי' מקמי' הוה מחדדנא טפי דכתיב והיו עיניך רואות את מוריך.

נאָך מער אונטערשטרייכן רז"ל די באַדייטונג פון "זעהן אַ רבי'ן" אין ירושלמי ביצה (פ"ה ה"ב — עיי"ש בגליון הש"ס — הובא בתוד"ה מוריינא מנחות קד, א), אַז רבי, ר' יוחנן און רשב"ל האָבן זוכה געווען צו זייער תורה דערפאַר וואָס זיי האָבן געזען זייער רבי'ן איינמאָל!

איר, וועלכער האָט זוכה געווען צו זען — אין דעם לשון פון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א — "כ"ק אדמו"ר אור עולם נזר ישראל ותפארתו כקש"ת מוהר"ר שמואל זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע" איז געוויס האָט די דאָזיגע ראי' געהאַט איר גוטע פעולה אין גשמיות און אין רוחניות, און זיכער ווירקט זי נאָך עד היום, וואָרום ראיית צדיק איז אַן אייביגע און זי באַגלייט דעם מענטשן זיין גאַנצן לעבן, און בכלל ווייסן מיר דאָך אַז "אין רוחניות איז ניטאָ קיין עבר" (שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א י"ג תמוז, שנה זו^*).