6

כנגד רמ"ח איברים?י, ושס"ה מצוות לא תעשה הן כנגד שס"ה גידים", ובכל מצוה - מצוה מלשון צוותא וחיבור - מקשרים איבר או גיד מסוייםי* אל הקדוש-ברוך-הוא5.

ואילו מהותם של הקרבנות היא שהיהודי מתמסר כולו, ומתקרב כולו לה'.

ענין זה מודגש גם לפי הסברו של הרמב"* מדוע מכפרים הקרבנות, ,שיחשוב אדם בעשותו כל אלה כי חטא לאלקיו בגופו ובנפשו וראוי לו שישפך דמו וישרף גופו לולא חסד הבורא שלקח ממנו תמורה .. דמו (של הקרבן) תחת דמו, נפש תחת נפש...". קרבן הוא במקום גופו ונפשו, כי על ידו מוסר הוא את כל גופו ונפשו לה'.

זאת ועוד: מהותו של הקרבן היא ענין התשובה, כפי שמובן גם מדברי הרמב"ן הנ"ל, שהתשובה היא מעל לכל המצוות, ולכן על ידי התשובה מתכפרים כל הפגמים שנוצרו עקב העבירות ואי-קיום מצוות עשה.

ויקרא א

ויש לומר, שזהו אחד הטעמים לכך שפרשת הקרבנות פותחת בקרבנות הבאים בנדר ובנדבה, כפי שאומר רש"י מיד בתחלת הפרשה ,בקרבנות נדבה דיבר הענין", ורק לאחר מכן ממשיכה התורה בקרבן חטאת ואשם - קרבנות חובה*,

כי על ידי הקרבנות מתקרב היהודי כולו לה', וענין זה אינו מתבטא כל כך בקרבנות חובה, שמשום שהם חובה ניכר בהם בעיקר קיום ציווי ה' להביא חטאת או אשם על חטא וכדומה, אלא דוקא בקרבנות נדבה, שיהודי מתקרב לה' בנדיבות לבו.

ט. כוונת הנודר - התקרבות כללית לה'

לפי זה יש לבאר בעניננו מדוע הנודר קטן והביא גדול יצא:

כאשר יהודי נודר להביא קרבן, הרי אין כוונתו לקיים מצוה פרטית מסויימת = ,מוצא שפתיך תשמור" וכדומה - אלא, כדלעיל, בכוונתו לקיים את הענין הכללי של הקרבת עצמו, התמסרותו המוחלטת לקדוש-ברוך-הוא,

כדברי חז"לל לגבי המילה ,נפש"%