315
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
16 לקוטי ח. ההבדל בשיטות'הם לגבי הגרים
גם בסדר מועד, במסכת שבת'', רואים את ההבדל בין שיטות שמאי והלל, בשלושת המקרים שבהם באו נכרים להתגייר:
במקרה הראשון אמר הנכרי ,גיירני על מנת שתלמדני תורה שבכתב (בלבד)", במקרה שני הוא אמר ,,גיירני על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת", ובמקרה השלישי הוא אמר ,גיירני על מנת שתשימני כהן גדול". בכל שלושת המקרים דחה אותם שמאי, והלל קבלם וגיירם.
והדבר אינו מובן: ישנו כלל, שצריך להימנע מקבלת גרים בצורה קלה, ובמיוחד כאשר מדובר בגרים האומרים ברורות שגיורם הוא ,על מנת" - בתנאי
המסקנא - דעת רבא שם (ג, ב) דטעמא דשמאי משום בטול פרי' ורבי' כו' (וכ"פ הרמב"ם בפיה"מ, רע"ב וכו') מודגשת שיטתי' הנ"ל: לדעת שמאי אם יעשו סיג בטהרות לא יבחין האדם בפרט זה ויהי" לבו נוקפו ופורש, והלל ס"ל דלביטול פו"ר לא חיישינן, כי האדם יבחין בפרטי הדבר ויבין שמטמאינן לה רק לטהרות כו'. ראה בגמ' שם ובלי הרע"ב כאן ובעדיות.
אבל להעיר: א) שאין הלכה כהלל, כ"א כחכמים שאומרים ,,לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מעל"ע כו'". ב) ועיקר: דעת שמאי ,כל הנשים כו'" הוא (כבגמרא שם ג, א) לאפוקי מר"א דרק ד' נשים דיין שעתן, והלכה כמותו לגבי ר"י (שם ז, סע"א ואילך),
אף שגם בזה י"ל ע"ד הסברא שבמחלוקת שמאי והלל, דר"א ס"ל דבכל ד' נשים אוקמינהו אחזקה. ור"י ס"ל רק בבתולה דאלים חזקתה, ראה משנה אחרונה שם. ואכ"מ.
4) לא, א.
תרומח ו
שאיננו כראוי, וכאשר אדם בא להתגייר למען שררה וכדומה, או שאינו מקבל עליו את כל התורה, אין מגיירים אותולל. ואם כך, כיצד קיבלם הלל%? ואם קבלת גרותם היתה נכונה, כפי שרואים למעשה שהם אכן הפכו לגרים אמיתיים, כיצד דחה אותם שמאי?
ההסבר לכך הוא כדלעיל: אצל שמאי הכריעה, לשיטתו, ראיתו הכללית, המשמעות הכללית של דבריהם לגבי אופן התגיירותם, וכאשר זו לא היתה כראוי, הוא דחה אותה. ואילו הלל, לשיטתו, דן בענין לפי הפרטים והסיבות לדיבורים אלו, והוא ראה שכל הגרים רוצים להתגייר באמת?, ודבריהם אלו נבעו מסיבה שולית של חוסר ידע על מהות כהן גדול וכדומה'ל.
ט. ההבדל בשיטותיהם לגבי העלאת עוף עם גבינה על שולחן
בסדר קדשים: במסכת חולין5
הערות
- 5. ראה בכ"ז יבמות כד, ב. מז, א. קט, ב. בכורות ל, ב. רמב"ם הל' איסו"ב פי"ג הי"ד.
- 6. ראה חדא"ג כאן. ושם כ' לענין הגר שבא עמ שיהי" כה"ג, דלא גיירי' הלל תיכף אלא עד לבתר הכי. אבל לכאורה מפשטות ל' הגמרא דקאמר ,גיירי'" כשבאו - בכל הג' מאורעות - משמע שהלל גיירם תיכף כשבאו אצלו. וכ"מ מפירש"י ד"ה גיירי'. וראה תוס' שבהערה הבאה.
- 7. ראה תוס' יבמות כד, ב. קט, ב. נסמן בגליון הש"ס שבת שם.
- 8. ולכאו' כן צריך לפרש גם בפרש"י שבת ד"ה גיירי', דאל"כ הי' מספיק מש"כ ,דלא דמיא הא לחוץ מדבר אחד .. הגבורה".
- 9. קד, ב (במשנה).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות 151 מאותו ספר בכורות ל, ב
- לקוטי שיחות 30 מאותו ספר בכורות ל, ב
- תורת חיים י, ב בכורות ל, סע"א
- שולחן ערוך (ה) בכורות ל, ב
- שולחן ערוך (ו) בכורות ל, א
- שולחן ערוך (ג) בכורות דף ל"
- שו"ת סימן א בכורות דף ל
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"א בכורות ל, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א בכורות ל, ב
- לקוטי שיחות 119 מאותו ספר יבמות כד, א
- לקוטי שיחות 44 מאותו ספר יבמות כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, יבמות כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט יבמות כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יבמות כד, ב
- שו"ת סימן לח יבמות כ"ד:
- שארית יהודה סימן כ יבמות כד, ב
- שארית יהודה סימן כב יבמות כד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמו מי שמוצא חמץ בתוך המועד יבמות כד, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א יבמות כד, ב