288

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

106 לקוטי המסויים של ההיכל, אלא כוונה כללית ,לשמי" של בדק הבית.

,לשמי" לגבי הלקיחה

אך על הלכה זו, שצריכים לכוון שהנתינה תהיה ,לשמי", יש לשאול:

בין התרומות שעליהן מדובר בפסוק זה נכללת גם תרומת המזבח, שממנו נקנו קרבנות ציבור, כפי שאומר רש"י על הפסוק - ,,אמרו רבותינו ג'' תרומות אמורות כאן". ולכאורה, תמוה: ההלכה קובעת* שתרומת המזבח נלקחת גם בעל-כרחו וממשכנין על השקלים, וכיצד איפוא ניתן לומר על כך שהנתינה היא ,לשמי"? הרי נתינה בעל כרחו של האדם היא ללא כוונתו כלל, ובודאי לא במטרה ,לשמי"*?

בנוסף לכך: עדיין נותרה בעינה שאלת המפרשים המוזכרת לעיל - מדוע כתוב כאן ,ויקחו לי" ולא ,ויתנו לי"?

תרומה א

ויש לומר, שהקושיות מתורצות זו בזו: ההלכה של ,לשמי", לפחות לגבי תרומת המזבח, אינה לגבי הנתינה - שהיהודי צריך לתתה ,לשמי" - אלא לגבי ,ויקחו", ה,,לקיחה" על ידי גזברי ההקדש צריכה להיעשות ,לשמי*.

ואלה הם שני הביטויים ,דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש...": ,דבר אל בני ישראל" מוסב על לוקחי התרומות - הגזברים, ו,כל איש..." אמור לגבי כל היהודים הנותנים את התרומות.

לפיכך אין סתירה כאשר היהודי נותן בעל כרחו, כי הלקיחה - ,ויקחו" - נעשית על ידי הגזברים ,,לשמי".

ח. הכוונה ,לשמי" - קשורה לגזבריס או לתרומהז

אך עדיין צריך להבין בפנימיות הענינים:

כיון שתרומת מחצית השקל נלקחת לפעמים בעל כרחו של הנותן, יוצא שלגבי תרומה זו אין ענין של כוונות, בשונה מן התרומה למלאכת המשכן הניתנת בנדיבות הלב, אלא יש רק צורך שהתרומה תגיע להקדש. אם כך, מדוע יש צורך לכוונת הגזברים ,לשמי"?

בפשטות יש לומר, שזה בדומה למאמר חז"ל'* ש,,פרנס אל יטיל אימה על הצבור שלא לשם שמים": כיון

הערות

  1. 1. גם בזה מהני הדין ד,לשמי" שאפשר לשנות או לא.
  2. 2. ע"ד ההלכה - ראה: רמב"ם וראב"ד הל' שקלים פ"ד ה"י (וצפע"נ שם וה"ח). ספ"ב מהל' ערכין ובמפרשי הרמב"ם שם. צפע"נ שם. מפרשי הירושלמי ספ"ה דשקלים. ועוד. ולהעיר מפרש"י ריש פרשתנו (פסוק ג' בסופו): ושאר הכסף הבא שם בנדבה עשאוה לכלי שרת. וראה כתובות קו, ב ובתוד"ה וכי שם. נ"כ הרמב"ם הל' שקלים שם ה"ב. ואכ"מ.
  3. 8. שקלים פ"א מ"ג. מ"ה. אבל לא הובא בפרש"י כאן או בפ' תשא.
  4. 9. בפשטות הכתובים אינה קשיא כי הג' תרומות רק נרמזו בהג' לשונות דתרומה. אבל בפשטות מדבר בהתרומה למלאכת המשכן (כנ"ל הערה 36) שבאה בנדיבות לבו של כ"א.
  5. 0. ראה אברבנאל, ספורנו עה"פ. וראה העמק שאלה לשאילתות ריש פרשתנו.
  6. 1. ר"ה יז, א. ספר חסידים סי' קמה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. לקוטי שיחות 71 מאותו ספר כתובות קו, ב
  2. לקוטי שיחות 137 מאותו ספר כתובות קו, א
  3. לקוטי שיחות 211 מאותו ספר כתובות קו, ב
  4. לקוטי שיחות 16 מאותו ספר כתובות קו, ב
  5. תורת מנחם בס"ד. ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט כתובות קו, ב
  6. תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה* כתובות קו, ב
  7. תורת מנחם בס"ד. ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה כתובות קו, א
  8. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז כתובות קו, ב
  9. מאמרים מלוקטים בס"ד. ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה כתובות קו, ב
  10. תורת שמואל שכ כתובות קו, א
  11. תורת שמואל תנג כתובות קו, א
  12. תורת שמואל תקעב כתובות קו, א
  13. מאמרי אדה"ז קד כתובות קו, א
  14. מאמרי אדה"ז קה כתובות קו, א
  15. אגרות קודש אגרת י כתובות קו, א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט כתובות קו, ב
  17. תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל כתובות קו, א