136

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

146 לקוטי בעלות הקדושה שהיתה על החמץ קודם לכן5.

ח. שת המשמעויות להפקר

לפי זה אפשר להסביר מדוע לא נהגו להפקיר שיריים וכו' של צדיק:

את משמעות ההפקר, אומר הראגוצ'ובי'*, אפשר להסביר בשני אופנים: או שמשמעותו היא שבעלהבית מסלק את בעלותו מן החפץ המופקר, והוא אינו שייך לאף"אחד, או שעלזידי ההפקרה ,מקבלים" כל האנשים זכות וקנין בחפץ המופקר.

ובכך מבאר הראגוצ'ובי את מחלוקת האמוראים שדלהלן5:

כאשר אדם שאב מים ביום"טוב מבור של הפקר* למען חברו - אומר רב נחמן שהתחום נחשב ,כרגלי מי שנתמלאו לו". כלומר, אלפיים"האמה (תחום השביתה בשבת) נחשבים מן המקום שבו נמצא האדם שבשבילו נשאבו המים. רב ששת אומר שמחשבים זאת ,כרגלי הממלא". ונאמר בגמרא ,במאי קא מיפלגי - מר סבר בירא דהפקירא הוא, ומר סבר בירא דשותפי הוא". ומסביר

הראגוצ'ובי, ששניהם סוברים שמדובר בבור של הפקר, אלא: רב נחמן סובר, שמשמעות ההפקר היא שלכולם יש זכות וחלק בדבר, גם למי שעבורו נשאבו המים, ולכן חל על"כך הדין של ,בירא דשותפי הוא". רב ששת סובר, שהדבר המופקר אינו שייך לאף"אחד, ולכן יכול הממלא לקחת את הדבר לרשות עצמו (עיין שם) אבל אין הוא יכול להקנות את המים למישהו אחר, ולכן אי"אפשר לחשב את אלפייםהאמה לפי המקבל, אלא ,כרגלי הממלא".

ולפי שתי סברות אלו בענין ההפקר, אפשר להסביר את עניננו, כדלקמן.

ט. גם ההפקרה - ההימך מכבוד רבו

לפי הדעה שההפקר גורם לכך שהדבר שייך לכל האנשים*, מובן בפשטות, מדוע לא רצו להפקיר את השיריים של הצדיק - מאותה הסיבה כבמכירת חמץ לגוי - כי אז יהא הדבר שייך לכל הגויים שבעולם. ובמיוחד כיון שיהודים, שאינם מעוניינים בחמץ בפסח, מסירים מעצמם, בפשטות, את

הערות

  1. 3. וצ"ע אם י"ל שבנדון הנ"ל הערה 7 שאני.
  2. 4. הלכות נדרים פ"ב הי"ד (י, ד). הלכות מתנות עניים פ"ב (לא, ג) ופ"ד (נט, ג).
  3. 5. ביצה לט, א.
  4. 6. בגמרא קאי פלוגתי' בבורות של עולי בבל, אבל בצפע"נ נדרים שם ובמת"ע (לא, ג) גבי ,מעיינות הנובעין", ואולי כ' כן כי של עולי בבל לא שייך עתה, משא"כ מעיינות הנובעין גם כשהם של יחיד ה"ה כמו בור של הפקר כבגמרא שם לפנ"ז. וראה השגת הראב"ד הל' יו"ט פ"ה ה"י (בסופה).
  5. 5. שיחות
  6. 7. אבל להעיר שבגמרא שם (לט, ב) מסיים דפלוגתי' הוא לא אם בירא דשותפא אלא דכולא עלמא בירא דהפקירא היא אלא הכא במגבי' מציאה לחברי' כו' וכהפי' בזה בפרש"י תוס' וכו'. וכן הוא להלכה במג"א או"ח סשצ"ז סקי"ד ושו"ע אדה"ז שם סי"ח.
  7. 8. ולהעיר מל' אדה"ז סתרל"ז סי"א ,,שהרי יש לכל העולם הילוך בו כו'והגויים אינן מוחלין". ובהלי גזילה וגניבה סוסי"ז.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 8 לקו"ש חט"ז ע' 136

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.

  1. תורת מנחם בס"ד, יו"ד שבט, תשי"ב ביצה לט, א
  2. מאמרים מלוקטים בס"ד, יו"ד שבט, תשי"ב* ביצה לט, א
  3. שולחן ערוך ח ביצה לט, א
  4. שולחן ערוך יג ביצה לט, א
  5. שולחן ערוך יד ביצה לט, א
  6. שולחן ערוך טו ביצה לט, א
  7. שולחן ערוך יח ביצה לט, א
  8. שולחן ערוך יט ביצה לט, ב
  9. שולחן ערוך (א) ביצה לט, א
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ ביצה לט, א
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שצז דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפיים אמה ביצה לט, א
  12. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רחצ דין נר הבדלה ביצה לט, א