יד
יד בור של יחיד הרי הוא כרגלי בעלים ושל אותה העיר כרגלי אנשי אותה העירנא.
ואם מי שהוא מעיר אחרת בא ומילא עמהם אינו מוליכם אלא כרגלי אנשי אותה העיר דהיינו אלפים לכל רוח אם כולם לא עירבו ואם אחד מהעיר עירב לצפון ואחד לדרום זה מוליך לצפון כרגליו וזה לדרום כרגליו שהרי הם שותפים בבור ויש ברירה כמ"ש בחבית של יין (בסעיף י) אבל אם מי שהוא מעיר אחרת בא ומילא מהם לעצמו לא יזיזם ממקום שביתתם אם זה עירב לסוף אלפים לצפון וזה לסוף אלפים לדרום שהרי מים אלו הם לו כרגלי שניהן שגם משלהם הוא ממלא ואין שייך לומר בו יש ברירה כיון שאין לו חלק כלל בבור זה אבל אם אחד מבני העיר מילא ונתן לו מוליכן כרגלי הממלא שהרי מחלקו מילא ונתן לו שיש ברירהנב.
ובור של הפקר כרגלי הממלאנג ראשוןנד שאף שלא קנו המים שום שביתה בבין השמשות שחפצי הפקר אינה קונים שביתהנה מכל מקום כשבא זה ומילא וזכה במה שמילא מן ההפקר הרי קנו אז שביתה כשביתתונו:
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות 136 ביצה לט, א
- תורת מנחם בס"ד, יו"ד שבט, תשי"ב ביצה לט, א
- מאמרים מלוקטים בס"ד, יו"ד שבט, תשי"ב* ביצה לט, א
- שולחן ערוך ח מאותו ספר ביצה לט, א
- שולחן ערוך יג מאותו ספר ביצה לט, א
- שולחן ערוך טו מאותו ספר ביצה לט, א
- שולחן ערוך יח מאותו ספר ביצה לט, א
- שולחן ערוך יט מאותו ספר ביצה לט, ב
- שולחן ערוך (א) מאותו ספר ביצה לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמה דין ביעור חמץ ביצה לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שצז דין שביתת היחיד וכליו ומהלך אלפיים אמה ביצה לט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום רחצ דין נר הבדלה ביצה לט, א