180
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
4 לקוטי
ש"אלמנה שובבית" היא מ,מבלי עולם", ,כגון יוחני בת רטיבי". ומפרש רש"י: אלמנה מכשפה היתה, וכשמגיע עת לידת אשה היתה עוצרת רחמה במכשפות, ולאחר שמצטערת הרבה היתה אומרת אלך ואבקש רחמים אולי תשמע תפלתי, והולכת וסותרת כשפיה והולד יוצא וכו'. כלומר, רצונה היה שיחשבו שהלידה היתה בנס, כתוצאה מתפילותיה.
ויש לומר, שלכן קראו לה ,יוחני": השם ,יוחני" מורה על נס, כפי שמובן מדברי הגמרא במסכת ברכות%: ,הרואה הונא בחלום נס נעשה לו... יוחנן נסי נסים נעשו לו". כן קשור השם ,יוחני" לענין של לידת ילדים,
חיי שרח ד
בנוסף על המסופר במסכת סוטה שם, כנאמר"* ,,הילדים אשר חנן אלקים את עבדך".
ולכן אמר רבי טרפון ,ושמה יוחני"? - כי הוא היה צריך ליצור כאן ענין של ,ילדו"? באמצעות ובלימוד התורה, שאינו לפי הטבע.
זהו ההסבר גם להמשך הסיפור, שלאחר שבני אחותו אמרו לו ,קטורה כתיב, כינה אותם רבי טרפון ,בני קטורה": אם ,קטורה כתיב" - לשון קשירה (עוצרת רחמה), ההיפך מ,יוחני" שגורמת להולדה - לא תיווצר בהם ה,,הולדה" בלימוד התורה, פתיחת המוח בהבנת התורה, אלא הם יישארו ,בני קטורה" (קשירה) - בעלי מוח אטום שאינם מסוגלים להבין את התורה.
יא. כדי לגרום להתחדשות יש צורך ב"ויוסף" לפי ההסבר הנ"ל על ;ויוסף אברהם... "לפי יינה של תורה שבפירוש רש"י - שכיון שאברהם צריך היה לגרום לתוספת והתחדשות (הולדה) על
הערות
- 1. בפתח עינים (להחיד"א) זבחים שם: ומה שפירש הרב ז"ל (ברכת שמואל) שם דר"ט דאמר יוחני כיוין ליוחני בת רטיבי. עמו הסליחה דמהש"ס כו' משמע דיוחני בת רטיבי היתה בימי האמוראים - אבל לדעת הברכת שמואל י"ל שאינו מוכרח כלל, כי י"ל שהיתה בימי תנאים (או לפנ"ז) והנהגתה היתה מפורסמת (גם) בדורות שלאח"ז. - ולהעיר מערוך השלם מע' יוחני.
- 9. נז, רע"א. ובפרש"י שם: נו"ן כנגד נו"ן. ועפמ"ש בחדא"ג מהרש"א שם [,,דהשם גופי' מורה על החנות והטובה והנונין מראין שיהי' בנס"] י"ל, שכן הוא ב"יוחני"*, ובפרט שי"ל דיוחני הוא קיצור וכמו השם יוחנן.
- 3. *) דמדהוסיף .(החנות) והטובה", משמע דנו"ן אחד מספיק ,שיהי" בנס" גם ביוחני, אף שאינו בניקוד דחן (חית צרוי") ובפירוש דחן. ובפרט שי"ל דיוחני הוא קיצור וכמר השם יוחנץ, כבפנים ההערה. - ולהעיר: א) מהשמות נעמי נעמן. ועוד. ב) דיוחני הוא גם שם זכר (מו"ק כד, א (ראה דק"ס שם). ע"ז טז, ב. הנסמן לעיל הערה 460
- 0. וישלח לג, ה. וראה מקץ מג, כט וברש"י שם.
- 1. אבל זה שנק' ,בת רטיבי" אינו שייך לכאן. כי הטעם שנק' ,בת רטיבי" י"ל: יציאת הולד היתה ע"י ש,סותרת כשפי"", וכשפים נמוחים ע"י מים (סנהדרין סז, ב ובפרש"י שם ד"ה פשר), ולכן נק' .בת רטיבי".
- 2. וי"ל שזהו פירוש הפנימי בלשון רש"י ,יוחני, מילתא בעלמא הוא דקאמר כו'" - היינו, שע"י ,יוחני" המשיך ,מילתא - בעלמא", השפעה חדשה בעולם (שזהו מצבם דבני אחתי' מצ"ע).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.
- שולחן ערוך ה מו"ק כד, א
- שיעורי הלכה למעשה הלכות ציצית מו"ק כד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום ח הלכות ציצית ועטיפתו מו"ק כד, א
- לקוטי שיחות 401 מאותו ספר ע"ז טז, ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"ב. ע"ז טז, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג ע"ז טז, ב
- שולחן ערוך לה ע"ז טז, א
- לקוטי שיחות 79 מאותו ספר סנהדרין סז, סע"ב
- לקוטי שיחות 19 מאותו ספר שם סז, סע"א
- לקוטי שיחות 359 מאותו ספר סנהדרין סז, ב
- תורת שמואל כג סנהדרין סז, א
- אגרות קודש אגרת לט סנהדרין סז, א
- תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח סנהדרין סז, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' יתרו, כ"ף שבט, ה'תש"ל סנהדרין סז, ב
- תורת מנחם ר"ד יום שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א סנהדרין סז, א
- תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג סנהדרין סז, א