ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה א19

19

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. נח לא בקש רחמים

ידועים דברי חז"ל' אודות נח, שהוא לא בקש רחמים על אנשי דורו - ,לא בעי רחמין על עלמא", שלא כמשה רבינו אשר התפלל על עושי העגל.

ישנה על כך מחלוקת? בין רבי יהודה לבין רבי יצחק: רבי יהודה אומר, שלא היה זה חסרון*, אלא נח לא יכול היה להתפלל כמשה, כי ,,משה לא תלה מלה בזכותיה" אלא בזכות אבות, ואילו נח לא יכול היה, כמובן, לתלות את תפלתו בזכות אבות. לעומת זאת סובר רבי יצחק, שלמרות הכל צריך היה נה להתפלל ולעורר עליהם רחמים*.

אבי מורי מסביר, שהסיבה לכך5 ש,רבי יהודה מהפך בזכות דנח, ורבי יצחק בהיפך, שמהפך בחובתו": רבי יהודה הוא בבחינת חסד, ולכן הוא ,מהפך בזכותו כפי מדתו מדת חסד",

ואילו רבי יצחק ,הוא בחינת גבורה .. ולכן .. מהפך בחובתו כפי מדתו מדת גבורה".

אך יש להבין: הוראת התורה5 ,והוי דן את כל האדם לכף זכות" מכוונת, כמובן, לכל יהודי, ואף למי ש,מדתו מדת הגבורה". וכיצד ייתכן שרבי יצחק היה מהפך בחובתו של נח, ולא דן אותו לכף זכות, כהוראת המשנה?

ב. ,בדורות:ו" - לשבת או לגנאי

בדומה לשתי הדעות הללו, של רבי יהודה ורבי יצחק, ישנה? מחלוקת* גם על הפסוק שבתחלת פרשתנול ,נח איש צדיק... בדורותיו": ,יש" מרבותינו דורשים אותו לשבח - כל שכן שאילו היה בדור צדיקים, היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי - לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום".

הערות

1. זהר פרשתנו סז, ב ואילך. שם בהשמטות רנד, ב. וראה ג"כ זהר וירא קו, א. זח"ג יה, ב ואילך. וראה לקמן הערה 21.
2. זהר פרשתנו סח, א.
3. להעיר שכן משמע גם דעת פרש"י (בראשית ה, כח: שם כט) - נתבאר בארוכה בהתועדות (א) דש"פ בראשית תשד"מ.
4. וראה ג"כ המשך הענין שם, דר' יצחק אומר דהו"ל להקריב קרבן ,מן קדמת דנא דלמא כו' אמר ר' יהודה מה הוה לי' למעבד כו'".
5. לקוטי לוי"צ לזהר שם (ע' ל).
6. שיחות 21
66. אבות פ"א מ"ו.
7. כהובא בלקוטי לוי"צ שם.
8. סנהדרין קח, א. ב"ר פ"ל, ט. תנחומא פרשתנו ה (תנחומא באבער ו). זהר פרשתנו (תוספתא) ס, א. (וראה שם סז, סע"א ואילך. לקמן הערה 21). רש"י ריש פרשתנו.
10. פוט
0. לשון רש"י עה"פ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 15 ובהערות שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.