ר"ד יום שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א

120

בס"ד. ר"ד יום שמיני עצרת בעת הסעודה, ה'תשל"א.

רשימה פרטית בלתי מוגה

א. כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר (במענה לשאלה) אודות מנהג אדמו"ר מהוריי"צ בקידוש היום, שלפעמים הי' מקדש בישיבה ולפעמים בעמידה, ולכן לא נתפרש בספר המנהגים איך להתנהג בזה ⁸⁸¹ .

ב. הרש"ג שאל אודות שיטת הסוברים שהצמצום הוא כפשוטו, ואמר, ששמע פעם ביאור בזה, שהם סברו שהעולם הוא אחיזת עינים וכו' ⁸⁸² . ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אינני יודע מהו הצורך בביאור הנ"ל; אצלי מובנת בפשיטות שיטה זו (שהצמצום הוא כפשוטו).

הרש"ג : הרי רבינו הזקן ⁸⁸³ אומר על זה "ששגו וטעו .. והבינו ענין הצמצום .. כפשוטו .. ח"ו"?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : לכל לראש יש לזכור שמדובר כאן אודות גדולי ישראל שסברו כך, וביניהם – בעל משנת חסידים (שנוסף לכך שהובא בכ"מ בחסידות, כותב עליו הצ"צ ⁸⁸⁴ ש"לא העתיק רק דברי האריז"ל"), שחיבר ספר בשם יושר לבב, ובו ⁸⁸⁵ מבאר בארוכה השיטה שהצמצום הוא כפשוטו, כך, שאין זה דבר של מה בכך ("קליין געלט") שאפשר לבטלו במחי יד.

הרש"ג : מהו ההסבר בשיטתם שהצמצום הוא כפשוטו?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : כשמדברים במדריגה שלפני הצמצום, אין מקום לשאלה איך יתכן שהקב"ה מצמצם ומסלק עצמו כו', כי, כל ענין הקושיות הוא רק במקום שיש תפיסת מקום לשכל, שזהו בכללות ענין סדר השתלשלות, שנברא ע"י הקב"ה באופן המובן בשכל, ושם השכל הוא בעה"ב; אבל למעלה מהשתלשלות, אין השכל בעה"ב, ובמילא אין

121

מקום לקושיות, כך, שאפשר לומר שהצמצום הוא כפשוטו, והיינו, שמצד עצמותו יכול להגביל ולצמצם את עצמו, ואעפ"כ, לא שייך להקשות שזהו ענין של חסרון כו'.

וע"ד שאין מקום לקושיא שהובאה בא' מספרי החקירה, האם ביכלתו של הקב"ה – שהוא כל יכול – להגביל את עצמו, דלכאורה: אם נאמר שיכול להגביל את עצמו, נמצא שיש חסרון למעלה ח"ו, ואם אינו יכול להגביל את עצמו, הרי זו גופא הגבלה – כי, ההגבלה שיכול להגביל את עצמו מצד היותו כל יכול, אינה ענין של חסרון.

והענין בזה – כדאיתא בעבודת הקודש ⁸⁸⁶ שכשם שיש לו כח בבלתי בעל גבול, כך יש לו כח בגבול, והרי "כח בגבול" פירושו שיש ענין ששם הוא בהגבלה, ואעפ"כ, אין זה בסתירה לכך שהוא בלי גבול, והבלי גבול עם הגבול הם כאחד, וכמובא בחסידות ⁸⁸⁷ דעת הרשב"א ⁸⁸⁸ שהקב"ה הוא נמנע הנמנעות (דלא כדעת החוקרים שגם למעלה יש נמנעות); וכשם שיכול להיות גבול ובלי גבול כאחד, כך יכול להיות הצמצום כפשוטו, ואעפ"כ לא שייך להקשות שזהו ענין של חסרון ⁸⁸⁹ .

הרש"ג : א"כ, מדוע מקשה רבינו הזקן בשער היחוד והאמונה על שיטה זו?

כ"ק אדמו"ר שליט"א : אילו בעל המ"ח הי' כותב זאת בתור ענין שלמעלה מהשכל, מצד כל יכול כו', לא הי' רבינו הזקן מקשה על זה;

קושייתו של רבינו הזקן היא על דברי בעל המ"ח לבאר שיטתו ע"פ שכל – בהביאו משל מ"מלך היושב בהיכלו ומביט במקום האשפה" ⁸⁹⁰ ,

– כדי לתרץ הקושיא על השיטה שהצמצום הוא כפשוטו, שעפ"ז אין ענין ההשגחה ח"ו. ולכן מבאר שישנו ענין ההשגחה (שקוראה בשם הבטה), אלא שזהו באופן שיושב בהיכלו, ומשם מביט (יודע ומשגיח כו') במקום האשפה –

ועל זה טוען רבינו הזקן, שמשל זה שייך רק אצל מלך בשר ודם, אבל אצל הקב"ה אי אפשר לחלק בין מהותו ועצמותו להשגחתו, כיון ש"מהותו ועצמותו ודעתו ("שיודע כל היצורים .. ומשגיח עליהם") הכל א'".

122

אבל הענין דצמצום כפשוטו כשלעצמו, מצד כל יכול – הרי זה ענין שאין בו מקום לקושיות, כנ"ל.

ואעפ"כ כותב רבינו הזקן שהצמצום אינו כפשוטו – כיון שידע והונח אצלו ("באַ אים איז געווען אָפּגעלייגט") שכן הוא ע"פ חסידות, כפי שקיבל מהמגיד והבעש"ט,

– שהרי שיטת הבעש"ט היא שמפרש ⁸⁹¹ מ"ש ⁸⁹² "לעולם ה' דברך נצב בשמים", שדבר ה' מהוה את כל הנבראים בכל רגע ורגע, כך, שאין רגע א' בזמן שהוא פנוי מאלקות, וכן הוא גם במקום (שהרי זמן ומקום קשורים זב"ז ⁸⁹³ ), שאין נקודה א' של מקום שהיא פנוי' מאלקות, וכל המקומות הם בשוה, כך, שאלקות נמצא בכל מקום כמו שנמצא בקדש הקדשים, ולכן בהכרח לומר שהצמצום אינו כפשוטו –

ולאחרי שהי' מקובל ומונח אצלו שהצמצום אינו כפשוטו, הוסיף גם לבאר זאת ע"פ שכל.

[וע"ד המבואר ⁸⁹⁴ בענין ש"קיימת דברי חכמים" ⁸⁹⁵ – דלכאורה: אם דברי החכמים הם ע"פ שכל, אין צורך לקיימם, ואם הם למעלה מהשכל, איך אפשר לקיימם ע"פ שכל – כיון שבעצם הרי זה ענין שלמעלה מהשכל, אלא שאח"כ יורד ונמשך גם בענין השכל].

אבל לולי זאת שהי' מקובל ומונח אצלו שהצמצום אינו כפשוטו, הנה מצד הקושיות (על השיטה דצמצום כפשוטו) עצמם, אינני מאמין שרבינו הזקן הי' מכריח שהצמצום אינו כפשוטו, כיון שמצד הענין דכל יכול אין מקום לקושיות ע"פ שכל, כנ"ל.

אך עדיין צריך להבין בשיטת רבינו הזקן שהצמצום אינו כפשוטו: איך יתכן שמלך מלכי המלכים הקב"ה נמצא במקום האשפה, ועוד למטה מזה, עד שהתואר "אשפה" הוא עדין מידי ("צו איידל")!

ומובן, שמצד הענין שכל יכול כו', שייך רק לומר שיש לו כח בגבול כו', אבל לא שייך לומר שנמצא במקום האשפה.

ובגלל זה יש הרבה שחולקים ויורים חיצי אש ("שיסן פייער") על רבינו הזקן. ובענין זה נחל רבינו הזקן נצחון – כאשר ר' חיים

123

מוואַלאָזין, תלמידו של הגר"א, כתב בספרו נפש החיים ⁸⁹⁶ שהצמצום אינו כפשוטו, כשיטת רבינו הזקן ⁸⁹⁷ .

[לא' המסובים שאמר שאולי יתחיל עתה ללמוד נפש החיים, אף שלא למדו עד עתה – אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: אינכם צריכים להתחיל ללמדו בגללי... והוסיף: אומרים שחיבר את ספרו נגד התפשטות ספר התניא, כדי לקרר את ה"שטורעם" כו'].

______ l ______