64

שיחה א

7 לקוטי

תזוריע

א תנן במס' נגעיםי: ,אם בהרת קדמה לשער לבן טמא, ואם שער לבן קדם לבהרת טהור. ואם ספק טמא, ור' יהושע כיהה":. ומפרש בגמרא': ,מאי ביהה" -- ,כיהה וטהור". וטעמו של ר"י מבאר בגמרא שם: ,אמר קראי+ לטהרו או לטמאו, הואיל ופתת בו הכתוב בטהרה תחלה".

ובמס' ב"מ* איתא: ,קא מיפלגי במתיבתא דרקיעא, אם בהרת קודמת לשער לבן טמא, ואם שער לבן קודם לבהרת טהור. ספק, הקב"ה אומר טהור וכולהו מתיבתא דרקיעא אמרי טמא. ואמרי מאן נוכח: נוכח רבה בר נחמני, דאמר רבה בר נחמני אני יחיד בנגעים אני יחיד באהלות. שדרו שליחא בתרי' כו' אמר טהור טהור".

ולכאורה -- תמוה: איך שייך שהמתיבתא דרקיעא יפלגו על הקב"ה? ומהי ההסברה שרבה בר נחמני יכריע ביניהם* ?

ב. והנה ידועי בענין ההכרעה בין ב' דיעות המנגדות זל"ז, אשר אין פירושה שהמכריע ,מסכים לאחת מבי הדיעות" (הסברות), כ"א היא דיעה שלישית ,הסובלת" וכוללת ב' הדיעות. וזהו הטעם ש,הלכה כדברי המכריע" * -- מכיון שדעת המכריע כוללת בי הדיעות (גם את דעתו של זה החולק עליו במסקנת הענין), במילא הסברא החולקת אינה הפכית מסברת המכריע, ולכן הלכה כמותו.

ובדוגמא למה שמצינו דמדה השלישית, מדת הרחמים (ת"ת) שהיא כוללת ומכרעת בין מדת החסד למדת הדין (גבורה) י -- אף שגם מדה"ר (כמו מדת החסד) ,אומרת* שצריך להשפיע טוב לכולם, בכ"ז כוללת גם מדת

(כרך ב') ע' תקלא ואילך. וראה גם "ה שער לבן (בספר ,מאמרי אדמו"ר הזקן -- הנחות הר"פ ז"ל*"), ספהמ"צ להצ"צ מצות טומאת המצורע סעיף ג).

ויש להסביר ולהמתיק דבשלמא במתיבתא זארעא -- הרי בנ"א נבראו באופן, ואין דעותיהן שוות זל"ז (ברכות נח, א. סנה' לח, א) ותורה לא בשמים היא ואין משגיחין בבת קול (ב"מ נט, ב), משא'"כ במתיבתא דרקיעא.

7 ד"ה וידבר אלקים תרכ"ז (סעיף ו'). ביום השני (הב') שם (סעיף ב'). אם בחקותי תרס"ז (בהמשך תרס"ו).

8 שבת " לט, סע"ב.

09 של"ה חלק תושב"כ פ' ויצא (רצא, ב) (הובא בדי"ה כל המרחם שבהערה הבאה). אגה"ק סיייב. ועוד, וראה גם לקו"ת פרשתגו כג, ג