351

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ובהקדים אשר סמי רמ"א מכאן, כי הנרשם בשו"ע פיי תיבות בוהקניות עקומות עקושות, וכן בסל"ב תיבות אסטיס ופואה אינו מהרמ"א -- וכדמוכח גם מהא דהמג'א וט"ז מפרשים תיבות אלו. --

הנה כמה תשובות יש בדבר, ומהם א) לא משתמיט בשום מקום לעשות בזה מחלוקת בין רש"י ור"ז לדינא -- ולא למשמעות דורשין בלבד -- וכמו שלא נמצא שבעלי ב' הפיי במלת בוהקנות חולקים לדינא זע'ז, ובפרט שהפי" מין נגע לבן הוא בש"ס (נדה יט, א).

ב הא דהכהנים חולקים אצבעותיהם אינו אלא מנהג, וכמש"כ גם בשו"ע אדה"ז סקכ"ח ס"כ, ובשו"ת הגאונים -- הובא בערוך מע' חלון, -- שאין לזה בתלמוד כל עיקר, ואיכ לא זו בלבד דאם אינו יכול להחזיק אצבעותיו מפוזרות כל משך נ"כ אין לאוסרו מנ"כ, אלא גם אם בכלל אינו יכול לחלק אצבעותיו, אין כל טעם לומר דפסול מדינא לנ"ב, כיון דהאסור הוא מפני שמסתכלין בו ע"י מומו וגרים להיסח הדעת ובנדו"ז לא יסתכלו בו, כיון דאינו משונה מחבריו הכהנים, שגם הם אין מחלקים אצבעותיהם -- מדינא דברייתא.

ג) זיל שו"ע המחבר, מי שיש לו מום בפניו או בידיו כגון וכו' עקושות וכו' דפשוט דעקושות היינו אופז כזה שהוא מום, וע"ז הביא המג"א פי' הר"ן, ודוחק גדול ביותר לומר, דמה שאינו יכול להחזיק אצבעותיו מפוזרות כ"ז נ"כ נחשב למום, ומנ"ל להר"ן חדוש כזה ומאי דחקי' לפרש כן. ואין להקשות מבוהקניות דג"ז אינו מום, דאינו, דהא מברכין עליו ברוך משנה הבריות (ברכות נח, ב) ויש להעיר ג"כ מבכורות (מה, ב).

ד) בחולין (נו, א) איתא גירסא -- כן הובא ברש"י דברים לב, ה. ומשלי ד, כד. ועיייש בד"ס -- ששני' (של חולדה) עקומות ועקושות, ועפ"י פי' השואל בר"ן, איך יפרנס מלת עקושות כאן.

ה) והוא העיקר, עקושות הוא שם נרדף לעקומות (אלא שעקום אינו לי תורה, משא"ב עקש ותולדותיו נמצאים כמה פעמים בתנ"ך) וכמו שמתרגם בכ"מ עקש עקשות וכה"ג בל' עקום, ומה ענין הא דאינו יכול להחזיק אצבעותיו מפוזרות, או גם שאינו יכול לחלק אצבעותיו, לעקמימות.

ולפע"ד נראה פשוט, דכמו דרש"י במגלה כונתו בפי' לבאר החלוק בין עקומות לעקושות ולא לחדש פיה"מ עצמם, וכמוש"כ ,עקומות, כפופות, עקושות לצדדין" -- בי הי' ידועץ דשניהם הם היפך דישר ופשוט, הנה גם בר"ן כן הוא, דכוונתו באור חלוק דעקומות ועקושות ולא פי' המלות מה דשוה בתרווייהו דשניהם פי' עקום וכדמוכח בתרגום כמה קראי, ואתי הר"ן לומר חלוקם דעקומות היינו שנתעקם אחורנית, ועקושות היינו שנתעקם באופן כזה שאינו יכול לחלק אצבעותיו (ואפשר זה, בפרט, אם נתעקמו לצדדין באופן שאין מקום לפזר אצבעותיו) ובזה א"ש בפשיטות כהנ"ל, ויובן ג'כ הא דלא הביא אדה"ז בשולחנו הטהור פיי הר"ן, כיון דשני הפ" דר"ן נכללים באופני עקמימות דפירש"י, ויש בכלל מאתיים מנה.

והנה בגוף השאלה דכהן שאינו יכול להחזיק אצבעותיו מחולקות כל עת נ"כ אם ניכ א"ל, לכאורה הי' מקום לומר, דהן אמת שאם לא היו נוהגין הכהנים לחלק

הערות

  1. 1. לקוטי הוספות / נשא שיחות 1

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 9 עמודים.

  1. אגרות קודש טו נדה יט, א
  2. לקוטי שיחות 80 מאותו ספר נדה יט, א
  3. לקוטי שיחות 64 מאותו ספר נדה יט, א
  4. לקוטי שיחות 39 מאותו ספר נדה יט, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א נדה יט, א
  6. תורת שמואל קצה נדה יט, א
  7. תורת חיים רצז, ד נדה יט, א
  8. אגרות קודש אגרת נח נדה יט, א
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרמח דברים הפסולים באתרוג נדה יט, רע"ב