158

18 לקוטי בל של קטניות פרודות לחלקים '", ודוקא מאכל זה הי' חשוב ביותר במצרים. ובזה רמז יוסף לאביו, שישנם דברים שמביאים תועלת גדולה דוקא יי שמחלקים ומפרידים אותם,

ועד"ז בנדו"ד -- דוקא ע"י שאחי יוסף מכרוהו למצרים והפרידוהו מאת כולם, יצאה הטובה ,כי למחי' שלחני אלקים לפניכם" :י. ולא ידאוג יעקב על המכירה כיון שהביאה תועלת רבה זו 3י.

[ועפ'ז יומתק מה שלא כתב רש'"י בפי' זה טעם למה בחר בדבר (חשוב) זה דוקא, כי בכתבו שהפי' הוא מ" ,מדרש אגדה" מרמז שיש כאן ענין (וטעם) אגדתי*, כנ"ל].

ט. מיינה של תורה שבפירוש רש"י : לכאורה קשה על הפי' ששלח לו יין ישן: כשאדם שולח מתנה לחבירו ע'מ לכבדו ולענגו, משתדל לשלוח דבר שאין לו לחבירו", שאז הדבר

0) בגו"א כאן: ולשון גריסין של פול הם פולים שבורים לחלקים כדכתיב ויגרס בחצץ גו; וראה ג"כ רש"י מו"ק יג, ב (ד"ה וגרוסות). גדה סב, א,

1 פרשתנו מה, ה.

2) ואין להקשות עפ"ז על פי' הא' למה לא השתדל יוסף למעט צערו רלעקב, כי : א) הרי אמר שיאמרו בשמו ליעקב שמני אלקים גו' -- כנ"ל. ב) גם לפ הא' י"ל שבהמזון ששלח הי' גם גריסין של פול (ועפיז הרי יומתק דלא פליגי ב' הפ" במציאות), והחילוק שבין ב' הפירושים הוא רק מהו ,טוב מצרים".

3 וגם מה שהזכיר טעם כפיי הראשון הוא בעיקר להדגיש שזהו דבר כזה (של עונג) שהוא כוונתה של המתנה, כבפנים סיו.

4 עפ"ז מבואר ג"כ מיש רשיי ח"ש (כך, נג) .ומגדנות (נתן לאחי' ולאמה) . . פירות של א"י", דלכאורה מנ"ל שהמגדנות היו של א"י, והביאור הוא כבפנים, כי

\יגש ב

יקר אצל חבירו ויגרום לו עונג, אולם בעניננו, מנין ידע יוסף שאין ליעקב בארץ כנען יין (ישן) 1%

בשלמא אם שלח לו ,גריסין של פול", שהוא מאכל חשוב, ידע יוסף שבזמן רעב יהא חביב אצלם, אבל להפי' ששלח לו .יין ישן" מנין ידע יוסף שזה דוקא יהא חביב עליו כ 1

אמנם מתורץ זה עפ"י מה שפרש"י לעיל עה"פ** ,(וישתו) וישכרו עמו -- ומיום שמכרוהו לא שתו יין ולא הוא שתה יין ואותו היום שתו" - היינו במשך כ"ב שנים -- ומובן שבאם אחיו לא שתו יין כל זמן זה וגם יוסף לא שתה (שמזה מובן שאין זה בתור תשובה, כ"א מפני הצער) על אחת כו"כ שיעקב שהתאבל גו' לא שתה יין כ"ב שנה -- ומובנת ה,נוחה דעתו" שיהי' ליעקב -- כשיוסף מציע לשתות ושולח ,יין ישן".

ועפ"ז י*ל עוד טעם נוסף ע"פ יינה של תורה (מלבד מה ,שדעת זקנים

מתנה (אפיי מתנה שנתנה רק לאחי' ולאמה * -- ראה לעיל ע' 65 הערה 9 היא ראו" לשמה ווקא בשזה דבר שאינו מצוי אצלם, ולכן פי' שהפירות היו מא"

5 ובפרט שממש"כ בפ' מקץ (מא, יג) שיעקב אמר לבניו ,קחו מזמרת הארץ והורידו לאיש מנחה גו' בטנים ושקדים" משמע שהועב לא הי" כנוגע לכל מין הצומח, וגם בזמן הרעב היו בארץ כנען כמה דבד רים שלא נמצאו אפי' במצרים -- שלכן שלח אותם יעקב כמהנה ליוסף, וכבפנים.

6 מקץ מג; לדי