יז

יז במה דברים אמורים באותו הדור עצמו שנהגו חומרא זו^צב וכן בניהם אחריהם שנהגו חומרא זו שלש פעמים בחיי אבותיהם או לאחר מיתתם או אפילו לא נהגו אלא פעם אחת אלא שהיה בדעתם אז לנהוג כן לעולם הרי נעשית חומרא זו עליהם כנדר^צג אבל אם לא היה בדעתם כן ולא נהגו כן שלש פעמים אף על פי שאבותיהם קבלוה עליהם בנדר ונהגו בה כל ימיהם אין בניהם חייבים לקיים מנהג אבותיהם כיון שהוא מנהג גרוע שלא נעשה על פי תלמיד חכם אלא שנהגו כן ההמון מעצמם ואין טעם נכון למנהגם.

אפילו במקום שנהגו שלא לעשות^צד לא נהגו מן הסתם אלא שלא להתחיל מלאכה בי"ד שחרית^צה אבל כל מלאכה שהתחיל בה קודם י"ד יכול לגומרה בי"ד^צו עד חצות^צז אם היא לצורך המועד^צח חוץ משלש אומניות שהן החייטין והספרין והכובסין שהן יכולים אפילו להתחיל בתחלה בי"ד שחרית^צט אם יכולים לגמור עד חצות^ק כדי שיוכל ליהנות ממלאכתו במועד^קא.

ולמה הקילו בשלש אומניות אלו לפי שמצינו שהקילו בהן בחולו של מועד שמלאכת התפירה התירו להדיוט שאינו אומן שמותר לו לתפור בגדים בחולו של מועד והגילוח והכיבוס התירו למי שבא ממדינת הים וליוצא מבית האסורים בחולו של מועד^קב ויום זה הוא קל יותר מחולו של מועד^קג לפיכך יש להתיר התפירה אפילו לאומן^קד והגילוח והכיבוס אפילו למי שאינו בא ממדינת הים^קה ועוד ששלש אומניות אלו הן צריכות אל העם צורך גדול לכבוד יום טוב לפיכך הקילו בהן יותר מבשאר מלאכות שאינן צריכין כל כך לכבוד יום טוב^קו: