ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך י וישב שיחה א115

115

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה א

א. עה"פי ,והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה" פרש'י ;מאלמים אלומים -- כתרגומו מאסרין אסרין, עמרין. וכן* נושא אלומותיו וכמוהו בלשון משנה * והאלומות גוטל ומכריז".

והנה בפשטות נראית כוונתו של רש"י : התיבות ,מאלמים אלומים" לא למדם התלמיד עדיין, ולכן מביא רש"י מהתרגום, שפירושן ,מאסרין אסרין" (-- קושרים קשרים). ואח"כ מוסיף רש"י ומפרש ש,אלומים" פירושו ,עמרין" (כדמוכח מהראיות שמביא) -- והיינו ש/,מאלמים אלומים" שבפסוק משמעותו, קושרים (קשרים של שבלים --) עמרין.

וצריך להבין:

א) דרכו של רש"י ברוב המקומות לכתוב רק ,כתרגומו" מבלי להעתיק לשון התרגוםי, וסומך על הלומד

) ראה פרש"י וירא כב, יד, תולדות בה, כט, ועוז;

לעיין בעצמו בפי' התרגום, ולמה מעתיק רש"י כאן גם לשון התרגום ++ ?+

ב) פי' ההמשך ,מאלמים אלומים* (כתרגומו מאסרין אסרין), ופי' התיבה <אלומים" (עמרין כו') -- הי' צ"ל כ"א בדיבור בפ"ע+?

ג) כמדובר כמה פעמים, מביא רש"י ב' ראיות במקום שראי' אחת לבד אינה מספקת. ובנדו"ד, לכאורה די? הראי' מהכתוב (נושא אלומותיו), ובפרט שראי' הב' אינה מל' התנ"ך, אלא מלשון המשנה ?

ד) בהראי' מהכתוב מעתיק רש"י גם התיבה ,נושא (אלומותיו)", דלכאורה אינה מוסיפה כלום בהראי'י+

ה) על דרך זה בהראי' מהמשנה, מעתיק גם התיבות ,(והאלומות) נוטל ומכריז", דלכאורה הול"ל רק ,והאלומות (בב"מ')" ודברי רש"י הרי מדוייקים הם בחסר ויתיר1

ב והביאור בזה: כוונתו של רש"י אינה רק לבאר

*4) ראה גם לעיל ע' 74 ס"ג.

6 ואין לומר שהוא רק כדי להודיע מאיזה פסוק הוא הראי' כי לפייז (לא הו"ל להעתיק תיבה נוספת מהכתוב שאינה שיר כת לכאן כ"א) הול"ל ,בתהלים אלומותיו" (שהרי תיבה זו ישנה בתהלים רק פעם א') -- עיד בפרש"י לך (יד, ז) .ביהושפט". ויחי (מט, ו) ,בדברי הימים*. ועוד.

הערות

1. פרשתנו ל ז.
2. תהלים קכו, !4
3. ב"מ כב, ב. תוספתא ב"מ פיב ה"ב. ומזה שרש"י כותב על תוספתא ,בלשון משנה" נראה שבפירושו עה"ת גם (ענין הכתוב ב)תוספתא נקרא ,(בלשון) משנה" ושו" לל בזה רק (ל' ה)גמרא, וראה לקמן בפנים ססי"יד מה שדייק רשייי לכתוב בלשון משנה (וראה גם משכיל לדוד כאן).
4. ובכ"ז דוחק לומר דקרי לתוספתא משנה. ויייל הדיוק כאן -- כפשוטו -- לשון המשנה, וגם התוספתא (וברייתא) נכתבה בל' המשנה, משא"כ הגמרא או תורה.
6. עד בראשית (א, ב) ועוד. אבל ראה ויצא ל, ח. ועודי
7. באם כונתו להדגיש שראייתו היא מכאן ולא ממשנה אחרת.

מצוטט ב־1 עמודים

תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל לקו"ש ח"י ע' 115

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.