122

ולכאורה יש לדייק כן מלשון הרמב"ן בהשגותיו על ספר המצות להרמב"ם, שמוסיף במנין מצות עשה¹⁶ "שנצטוינו בהפרישנו תרומה שנפריש אותה מן היפה או מן השוה לא מן הרע על היפה" (וכן מוסיף במנין הל"ת¹⁷ "שנמנעו הלוים שירימו מן המעשר הניתן להם תרומת מעשר מן הרע שבו אבל ירימו ביפה או בשוה והוא אמרו יתעלה ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו").

והנה לכאורה יש לפרש כוונת הרמב"ן במ"ש "או מן השוה" ("או בשוה"), שהחיוב לתרום מן היפה שולל רק הפרשה מן הרע, אבל מותר להפריש מן הבינוני¹⁸ [וע"ד דין "מובחרים" בקרבן, שנוסף לכך שגם אם אינו מובחר אינו נפסל בכך¹⁹, הנה גם גדר ד"מובחר" שחייבים להביא לכתחילה, הוא רק ש"לא יביא שה כחוש וכעור"²⁰, אבל אין חייבים (אולי אפילו לכתחילה) להביא "מן היפה המשובח ביותר"²¹].

וכן מפורש בש"ס²², בסוגיא ד"כלך אצל יפות", ד"סתמי' דבעל הבית כי תרום מבינונית הוא תרום"²³, ומדוייק גם כן בלשון הגמ' במ"א²⁴ "והרי תורם מן הרעה על היפה דרחמנא אמר מכל חלבו, חלבו אין גירועין לא", שרק "גירועין" אסור.

אבל צע"ק לשון הרמב"ן "או מן השוה", דלכאורה ע"פ הנ"ל הו"ל לנקוט כלשון הש"ס "או מן הבינוני"?

ומסתבר יותר לפרש לשון הרמב"ן "או מן השוה" שכוונתו שאם התרומה והשיריים הם "בשווה", כלומר מאותו הסוג (ללא הבדל, אם הם יפים, בינונים או רעים), מותרים לתרום זה על זה. כי האיסור הוא רק לתרום "מן הרע על היפה" (וכן מ"ש הרמב"ן "מן הרע שבו", היינו שהשיריים אינם רע, ובמילא הוי תורם מן הרע על היפה) — אבל אם התרומה והשיריים "בשוה", אפילו שניהם מן הרע, אין בכך איסור²⁵.

[ויש להוסיף, שגם את"ל שכוונת הרמב"ן ב"או מן השוה" היא שמותרים לתרום מן הבינוני — ה"ז לכאורה דלא כשיטת הספרי הנ"ל²⁶, שכ' בפירוש "שאם הפרשתם אותו שלא מן המובחר שאתם בנשיאות עון", "אזהרה. . שלא יהו תורמים אותו אלא מן המובחר", ודוחק גדול לומר שכוונתו לשלול רק "רע" (ואדרבה, פשטות משמעות הספרי היא, דגם כשתורם מן היפה צריך לתרום מן המובחר שביפות גופא, כנ"ל ס"א)].