89
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
תיהם ונפרדו מהם*, כי הקדושה של אברהם ויצחק ועבודתם לא ,הגיעו" לבניהם אלו ולא פעלו בהם שייהפכו לטוב :. אבל יעקב -- מעלה שלו -מטתו שלימה"י, כי עבודתו פעלה בכל י"ב בניו שיהיו ,שלמים" ושלמים בשייכותם ליעקב ומדריגתו. ועם היות ש,האבות (כולם) הן הן המרד כבה"', ונשמתו של כל אחד מהאבות היא מעולם האצילות *י, יש חילוק ביניהם, וגם בנוגע לעבודתם בענינים של היפך הטוב והקדושה: יעקב עסק בעיקר בבירור וזיכוך הרע והיפוכו לטוב לתמיד, משא"כ אברהם ויצחק. ולכן אף שעשה ישמעאל תשובה 9 וי"א שכאשר וירץ עשו לקראתו (דיעקב) וישקהו -- נשקו בכל לבו'"-- לא הי' לזה קיום.
ואעפ"י שאברהם ויצחק עסקו בעבודת הבירורים, וכמשארז"ל *י3 (באברהם) עה"פ ,ויקרא שם בשם ה' אדל עולם יי: אל תקרא ויקרא אלא ויקריא מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב"ה בפי כל עובר ושב כו'"; ועד"ז מבואר בנוגע לעבודתו של יצחק בחפירת בארות *:י -- בכ"ז
\יצא א
היתה עבודתם זו בעניני רע וקליפה בדרך דחי' ושלילה -- שלא ינגדו ויפריעו לעניני קדושה, אבל לא שהם עצמם ייהפכו לטוב וקדושה יי הרי תכליתה ומטרתה של התעסקותם בעניני רע ופעולתם בהם היתה באופן של שלילה: ביטול ההתנגדות ולא בירור מציאותםיי; משא"כ ביעקב
הערות
- 6. ראה אוה"ת וירא צג, ב.
- 2. ד ואה לעיל ע' 85 ובהערה 41, שיש חילוק בענין זה בין ישמעאל ועשו.
- 8. ויק"ר שם. וראה בשאר המקומות שנסמנו לעיל הערה 5.
- 9. ב"ר פמ"ז, ו. פפ"ב, ו. וראה תניא פכ"ג ופל"ד, ותו"א יתרו ד"ה להבין.
- 9. אגה"ק סי" כה, תו"א שם.
- 0. פרש"י ח"ש כה, ט.
- 1. ראה פרש"י וישלח לג ך.
- 8. *ן1) סוטה < ב.
- 2. וירא כא, לג
- 12. ראה תו"א ותו"ח ר"פ תולדות. לקו"ש ח"א ע' 29. ועוך.
- 3. וע"ד מציאות הקליפות קודם חטא עה"ד שהיו בבחי' קליפה השומרת לפרי, לפי שהיו חוץ לגבול בי"ע דקדושה, אבל מ"מ היו מציאות של קליפה (ראה שליה יח, ב, אוה"ת וישלח ע' רגא, בראשית צ' 1162).
- 4. ואף דאברהם מגיר (רש"י לך יב, ה - מב"ר שם. זח"א עֶט, ב. ובכ"מ). וברמב"ם הלי ע"ז פ"א ה"ג, ויקרא שם בשם ה' א"ל עולם כו' עד שנתקבצו אליו אלפים ורבבות והם אנשי בית אברהם ושתל בלבם ,העיקר הגדול הזה" -- הרי לא הח להם המשך וקיום ורק בנ"י נעשו ,בעולם אומה שהיא יודעת את ה'" (עיין רמב"ם שם), ובל' הרה"ח וכו' הרר"א מהאמלי (חנה אריאל וירא לג, סע"א) וע"י עבודתו כוי של אאע"ה כו' להודיץ לבנה"א מב"נ טבעו של הקב"ה בחי' א-ל עולם לפי שעה (כי לא נתקיימו בזאת האמונה והידיעה כ"א ביתו אחריו של אאע"ה). -- ועייג"כ תויא לך יא, ד תו"ח ואוה"ת שם (וצע"ק מתו"א ד"ה משה ידבר -- הא' והב'. תויח שם). ואכ"מ,
- 13. ולהעיר מלקו"ש ח"ה ע' 143 הערה *16, שמ"ש רש"י ,.אברהם מגייר את האגשים ושרה מגיירת את הנשים" י"ל דאין הכונה לגירות ממש ושינוי המציאות שלהם -- כ"א למה ,שהכניסן תחת כנפי השכינה".
- 14. לכאורה אפשר לבאר גם ע"פ הידוע אשר הגר יש בו ניצוץ של נשמה דקדושה גם קודם שנתגייר (ראה תשובות מהר"ם מרוטנבורג (הובא בספר תשובות בעלי תוסי מכת"י נויארק תשי"ד -- ע' רפו, סי"ט) בשם ר"י החסיד) -- ועפי"ז מובן דיוק לשון חז"ל בכ"מ ,גר שנתגייר" ולא ,גוי שנתגייר" וכיו"ב (חיד"א בס' מדבר קדמות מע' ג' אות ג') -- וא"כ מה שאברהם
מצוטט ב־5 עמודים
- לקוטי שיחות 161 לקו"ש ח"י ע' 89
- לקוטי שיחות 177 לקו"ש ח"י ע' 89
- לקוטי שיחות 241 לקו"ש ח"י ע' 89
- לקוטי שיחות 307 לקו"ש ח"י ע' 89
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט לקו"ש ח"י ע' 89
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.