143
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
נאמר שם"': "ותתן... לאשה" - לא מפני ציווי ה'.
. בנות לבן התג'ירוז
ישנו דיון בספרים, אם האבות, לפני מתן תורה, יצאו לחלוטין מכלל בני נח. כלומר, אף להקל, או רק להחמיר!'. לפי השיטה, שהם יצאו מכלל בני נח גם להקל, מתרצים את הקושי שהוזכר לעיל?י, שכיון שרחל ולאה, וכן בלהה וזלפה, התגיירו לפני נישואיהן עם יעקב, הרי עקב הגיור אין הן נחשבות לאחיות, שהרי "גר9 שנתגייר כקטן שנולד דמי".
אך מובן, שלפי הפשט אין די בתירוץ זה:
א) לפי פשט הפסוקים אין נרמז בשום מקום, שלפני מתן תורה חל על היהודים דין אחר מאשר על בני נח*', מלבד מה שמוזכר במפורש, שהם חייבים במצות מילה ועוד. קיום תרי"ג המצוות על ידי האבות* הוא רק חומרה שהם קבלו על עצמם.
ויותר מכך: קבלה זו לא חייבה את
ויצא ג
זרעם אחריהם לשמור תרי"ג מצוות, כמוכח מ"ויקח עמרם את יוכבד דודתו"*.
וכיון שלא היתה הבחנה מיוחדת המפרידה את היהודים, כיהודים, מבני נח, אין מתאים לכאן כלל מושג של גיור*\.
אף אם נרצה לומר שעצם הקבלה על עצמם לשמור תרי"ג מצוות נחשבה כגיור, אין מתקבל על הדעת לומר שקבלה זו, שהיא במטרה של חומרה, תביא עמה בו בזמן את הדין של "גר שנתגייר כקטן שנולד", אשר מהותו היא להקל. אמנם בפועל לא היתה קולא במקרה זה, כי בני נח מותרים
הערות
- 0. פרשתנו ל, ד. שם, ט.
- 1. ראה בארוכה פ"ד שם דרוש הנ"ל. בית האוצר אות א'.
- 2. פ"ד שם בשם מהר"ש יפה. וראה גם גו"א ויגש שם.
- 3. יבמות כב, א. וש"נ.
- 4. ואדרבה הפכו משמע מהנאמר לאברהם ואתה תבוא אל אבותיך (לך טו, טו). ואין לומר שתרח התגייר, שהרי מפורש שם ברש"י: אביו עע"ז (שזהו מז' מצות ב"נ - ראה פרש"י ד, כו. יא, כח)... עשה תשובה. ותו לא.
- 5. ראה פרש"י בראשית (כו, ה. כז, ג. לב, ה. וראה ג"כ יט, ג).
- 7. שיחות -
- 6. וארא ר, כ.
- 16. ואין סתירה לזה ממ"ש רש"י (לך יב, ה) "אברם מגייר את האנשים ושרה מגיירת את הנשים" - כי [נוסף לזה שאי"ז פשוטו ממש, שהרי לאח"ז כותב רש"י "ופשוטו של מקרא"] כוונתו ב"מגייר" ו"מגיירת" היא לא שינוי המציאות שלהם - שלא נמצא זה קודם מ"ת. ולהעיר מהל' "ערב" (בא יב, לח) ופרש"י שם ובתשא (לב, 0 - כ"א למה "שהכניסן תחת כנפי השכינה", שגם זה נקרא בשם גירות (אבל לא לגירות ממש - כי קודם מ"ת לא הי' שייך - ע"פ דרך הפשט - ענין הגירות, כבפנים).
- 10. ועפ"ז מובן מה שבתחלת פירושו [כשמפרש כללות הענין ד"אשר עשו"] כותב "שהכניסן תחת כנפי השכינה" - ולא "שגיירן" (כבב"ר פל"ט, יד: "אלו הגרים שגיירו"). ורק לאח"ז כשמפרש בזה פרטים - "אברהם... את האנשים, ושרה... את הנשים" - כותב "מגייר" ו"מגיירת", כי לאחרי שהדגיש כבר בכללות הענין "שהכניסן תחת כנפי השכינה", אינו צריך להדגיש עוד פעם בהפרטים, שאין כוונתו לגירות ממש.
- 11. (ולהעיר גם ממה שבתרגום אונקלוס [שהוא קרוב יותר לפשוטו של מקרא (משא"כ תיב"ע וירושלמי)]מתרגם "די שעבידו לאורייתא", ולא "די גיירו" או "דגיירון" כבתיב"ע וירושלמי).
מצוטט ב־9 עמודים
- מאמרי אדה"ז קא לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 181 לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 71 לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 84 לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 89 לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 138 לקו"ש ח"ה ע' 143
- לקוטי שיחות 95 לקו"ש ח"ה ע' 143
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ה ע' 143
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ה ע' 143
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.