177
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
100 לקוטי ה עבודת אברהם לאחר נטירת שרה - זיכוך
ההסבר לכך הוא:
בתורת החסידות* מבואר ההבדל שבין עבודת אברהם לפני שנימול לבין עבודתו לאחר מכן: לפני שנימול, הוא נקרא ,,אברם", שמשמעותו ,אב רם" - הוא רם ונעלה מן העולם (רם על כל גוייםי), עבודתו היא בדרגות הקדושה עצמן. ואילו לאחר המילה הפך שמו ל,אברהם" - ,אב המון גוים"* - הוא עסק גם עם ה,גויים" והעלה אותם לקדושה.
עבודה זו נעשתה באמצעות שרה, אשר הפרידה את ה,פסולת" של ה,גויים" והעלתה את הטוב ואת ניצוצות הקדושה שבהם (ולכן היא אמרה ,גרש האמה הזאת ואת בנה"?).
וההתעלות שאליה הגיע אברהם לאחר פטירת שרה התבטא ב"ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה",
חיי שרח ד
שהוא החזיר בתשובה את ישמעאל ואת הגר. כלומר, הוא בירר וזיכך גם את ה,פסולת" אשר שרה הפרידה - גרש...".
ההסבר לכך הוא: זיכוך ה,גויים" שעשתה שרה הוא רק בקליפת נוגה המעורבת מטוב ומרע, וזאת על ידי הפרדת הפסולת והרע והעלאת הטוב המעורב בהם. וכיון שב"פסולת" אין טוב גלויי>, יש לדחותה - ,גרש...".
ואילו הבירור והזיכוך של ישמעאל ושל הגר אינו על ידי העלאת הטוב המעורב בהם, כי אין בהם טוב גלוי5, אלא בדרך של הוספה - זדונות נעשות לו כזכויות*.
1 ההסבר בפנימיות לשלוש השאלות הנ"ל
וזהו ההסבר לשלוש השאלות שלעיל (בסעיף ד'):
(א) התורה משתמשת בביטוי ,ויוסף אברהם...", כי הפיכת ה,פסולת" - שלוש הקליפות הטמאות - לטוב היא ענין של הוספה*, כפי שמפרש
הערות
- 8. תו"א ר"פ לך. תו"ח ואוה"ת (כרך ו') שם. אוה"ת ח"ש ד"ה רבי בנאה וביאורו (קיט, ב ואילך. תמב, ב ואילך). וראה ס' הערכים"חב"ד ע' אברהם ס"ע עה ואולך.
- 9. תו"א יב, ב.
- 0. כי אלה ד,אברהם מגייר כו'"-- לא הי' להם קיום (ראה בארוכה לקו"ש ח"י ע' 89 הערה 14. וש"נ). ובתו"א שם (רע"א): אחרי שנק' אברהם .. הי' יכול להעלות נצוצות .. וכמ"ש ואת הנפש אשר עשו וכו'.
- 1. לך יז, דדה.
- 2. ד"ה רבי בנאה הנ"ל (קכ, ב ואילך. קכג, סע"א ואילך. תמד, ב ואילך. תמז, ב ואילך). וראה לעיל ע' 159.
- 3. דאף שגם בגקה"ט יש ניצוץ קדושה המקיים אותן (המשך תער"ב ח"ב פרק שעד. ועוד) - הרי הניצוץ ,נתרחק ונחשך כ"כ עד שהוא כמו רע" [המשך תער"ב שם. סה"מ עת"ר ר"ע קג. ובד"ה ויגדלו הנערים תרס"ה: ע"ד חתיכה נעשה נבילה וראה בפרטיות ב"ליקוט פירושים" לתניא פ"א ע' מחדמט].
- 4. יומא פו, ב.
- 5. גם הבירור דק"נ (המון גוים) הוא ענין של הוספה - שלכן הענין ד,אב המון גוים" קשור עם
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.