ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ט כ"ף אב שיחה א88

88

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

קשורה לשם "בני פחת מואב", ונדבת עשרים באלול קשורה לשם "בני

עדין".

ב נדבה מיוחדת ומתוך שמחה

כדי להבין את הדברים יש להקדים ולבאר את מה שהוסבר כבר בהרחבהל', שלנדבת העצים בעשרים באב ובעשרים באלול היתה מעלה מיוחדת לעומת נדבת העצים במועדים האחרים המפורטים במשנה:

"מחמשה עשר באב ואילך... לא היו כורתין עצים למערכה לפי שאינן יבשין"'. מכך יוצא, שבעשרים באב

עשרים באפ א שיחות -

ובעשרים באלול (לאחר חמשה עשר באב) כבר אי אפשר היה לכרות עצים (מתאימים) אחרים. ובכל זאת נדבו שתי משפחות אלו את עצים שלהם עבור המזבח, כדי שכל ישראל, אפילו בעלי עבירה, יוכלו להקריב את קרבנותיהם לכפר על עוונותיהם.

ובנוסף לכך: הם נתנו דבר שלא ניתן להשיגו כדי לסייע ליהודי חוטא, ועשו זאת בשמחה, עד כדי קביעת יום זה - יום קרבן העצים - ליום של חג עבור המשפחה?'.

. שני אופניס בנדבה

בענין זה עצמו, של מסירת דבר שאין להשיגו כדי לסייע ליהודי אחר, ובשמחה - יש שני אופנים:

אפשרות אחת היא, שהמנדב מביט על היהודי שצריך להביא את הקרבן, מלמעלה למטה: הולת הוא אדם שנכשל בחטא וצריך להביא קרבן, ואילו הוא, המנדב, נמצא בשיא השלימות, שלא זו בלבד שאינו צריך להביא קרבן עבור עצמו, אלא הוא אפילו מספק עצים למען האחר, ובתקופה שאין להשיגם כבר, ומפני

הערות

1. מסופרות בתורה שהיא הוראה לכל או"א - הרי מובן שבביהמ"ק הרוחני של כאו"א צריכות להיות שתיהן (אפילו באם נאמר שהיו ב' משפחות).
9. ועפ"ז יומתק מה שבגמרא שם מועתקות מהמשנה גם התיבות "בעשרים בו" ו"בעשרים באלול" - שמפרש רק בני פחת מואב ובני עדין - כי, לדעת ר' יוסי ששניהם הם בני יואב, מה שנקראו בב' שמות (בני פחת מואב ובני עדין) הוא - לפי ששמות אלו שייכים להזמנים ד"בעשרים בו" (באב) וב"עשרים באלול". וראה לעיל שוה"ג להערה 6.
0. ראה לקו"ש שם 86. וראה שם הערה 10, שתוכן והלימוד דנדבת עצים בעשרים באב, נראים בעבודתו של בעל ההילולא. עיי"ש. וע"פ מ"ש להלן בפנים, יש להוסיף - שעבודתו זו היתה בהרגש של פחת מואב כדלקמן.
1. תענית לא, א. והכוונה ב"חמשה עשר באב ואילך" היא - לאחרי חמשה עשר, אבל בחמשה עשר עצמו כרתו עצים* [וכלשון הרשב"ם (ד"ה מניסן - ב"ב קכא, ב): שבאותו יום היו משלימין מצוה גדולה], שלכן נדבת בני זתוא בן יהודה
5. *) וראה לקו"ש חכ"ד ע' 47 הערה 5. וש"נ.
6. שהיתה בחמשה עשר - לא היתה חשובה כ"כ כנדבת עצים שבעשרים באב ובעשרים באלול (וראה לקו"ש שם הערה 8 עוד טעם על זה). בנוגע לנדבת בני פרעוש שהיתה באחד בטבת - ראה שם הערה 9.
2. תענית יב, א ופרש"י שם. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ז ה"ט.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.