175

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

יתקדשו...". מדוע, אפוא, נאמר "ואתה הקרב אליך" לגבי "לכהנו לי", שמכך מובן שבאמצעות היותם לכהנים הם יתקרבו לדרגת משה?

לפיכך מפרש רש"י "לאחר שתגמור מלאכת המשכן":

אילו היו אהרן ובניו נעשים לכהנים לפי סיום מלאכת המשכן, ואף אם היו מקריבים קרבנות, כפי שעשו הבכורים, למרות שלא היו להם בגדי כהונה, אכן אי אפשר היה לומר על כך "ואתה הקרב אליך", כי גם "הכהנים הנגשים אל ה' - להקריב קרבנות"\ היו "מחיצה לעצמם", ואסור היה להם לגשת אפילו למקום שניגש אהרן?:, ולא רק למקומו של משה. אך "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", כאשר הכהנים העובדים נכנסים למשכן, למקום שבו היה משה נכנס לשמוע את דברי השם", הרי אף שכדי להיות ראויים לעבוד במשכן בפועל היה צורך בבגדי כהונה, כדלעיל בסעיף ה', אך כיוון שגם המהות והמעלה" של "לכהנו לי" שלפני כן היא לעבוד במשכן - אלא שחסר ביצוע העבודה בפועל, בדומה לכהנים עתה, לפני שנתחנכו לעבודה - נאמר על כך "ואתה הקרב אליך".

תצוח א שיחות 16065

"כהן ששימש..." - דוקא לאחר היותו כהן

לפי האמור לעיל, שאף הענין של "לכהנו לי", עצם הכהונה, הוא רק "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", מתורצת שאלה לגבי ההלכה:

ההלכה קובעת, שכהן שעבד עבודה זרה אסור לו לעבוד במקדש*. ומתעוררת השאלה: והרי אהרן בנה מזבח לעגל*, ושיטת רש"י" היא, שבניית מזבח לקדוש-ברוך-הוא צריכה להיות באופן ש"תחילת עשייתו לשמי", ולפי זה יוצא, שבניית מזבח הוא כבר חלק מ"שימש"*. אמנם, כוונת אהרן ב"ויבן מזבח" היתה כדי "לדחותם"*:, אך למעשה הוא בנה את המזבח "לפניו", לעגל, וכיצד היה מותר לו אחר כך לעבוד במשכ99?

אך לפי האמור לעיל, שאהרן ובניו

הערות

  1. 1. ראה רש"י שם, כב. וראה לעיל הערה 23 בשוה"ג.
  2. 2. רש"י שם, כד.
  3. 3. תרומה כה, כב. רש"י שם.
  4. 4. ראה לעיל הערה 19.
  5. 5. מנחות קט, א. וכ"ה גם בדרך הפשט, שהרי דין זה יליף שם מקראי. וראה רש"י מ"ב כג, ט.
  6. 6. תשא לב, ה.
  7. 7. יתרו כ, כא.
  8. 8. בדוגמת שחיטה, דאף שכשירה בזר, מ"מ לדעת רב ששת (מנחות שם) גם כששחט לע"ז אין קרבנו ריח ניחוח. ואפילו לדעת ר"נ שם, הרי כתב הרמב"ם (הל' ביאת מקדש פ"ט הי"ג) שגם השוחט לע"ז ואפילו בשוגג - לכתחלה לא יעבוד.
  9. 9. רש"י תשא שם.
  10. 0. ואף שהדין דלא ישמש כו' הוא מדברי קבלה, שנתחדש לאחר זמן - הרי פשוט שח"ו לומר על אהרן הכהן שהי" בו ענין כזה שלאחר זמן יהי' כהן נפסל על ידו. ולהעיר ממחז"ל ש"מלבישן לעת"ל" (יומא ה, ב) וראה ג"כ סנה' (צ, ב). ועוד.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. לקוטי שיחות 31 לקו"ש ח"ו ע' 175

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.

  1. אגרות קודש ח'תתמו מנחות קט, ב
  2. אגרות קודש ח'תתנז מנחות קט, ב
  3. לקוטי שיחות 260 מאותו ספר מנחות קט, סע"ב
  4. לקוטי שיחות 325 מאותו ספר מנחות קט, ב
  5. לקוטי שיחות 346 מאותו ספר מנחות קט, ב
  6. לקוטי שיחות 230 מאותו ספר מנחות קט, ב
  7. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד מנחות קט, א ואילך
  8. שולחן ערוך נא מנחות קט, א
  9. אגרות קודש אגרת קג מנחות קט, א
  10. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל מנחות קט, סע"ב
  11. תורת מנחם שיחת יום א' פ' בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תש"ל מנחות קט, סע"ב