ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב הוספות שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, תשמ"ו269

269

"תורתאמת" שהענין ד"כסף" נלמד מפסוק בתורה, כלומר, שישנה נתינתכח דתורה בכל הקשור לצורך ד"כסף" זה⁸⁴, ובמילא, בודאי ימצא מספיק כסף עבור פעולות אלו בכל מקום ומקום — במקום זה עצמו,

ומעלה יתירה בזה — כידוע⁸⁵ שכל עניני קדושה אינם באופן של "חנם" ("אשר נאכל במצרים חנם"⁸⁶), שכן, הנתינה מממונו מורה שהענין נוגע לו כו', עד שמשתתף בדבר גם בממונו, ובמילא, עוסק בזה ביתר חיות כו'.

אמנם, אם ישנו מקום שיכול להיות איזה גרעון, ח"ו, בפעולות אלו בגלל ההוצאה הכספית שבדבר — אזי, לאחרי גמר הפעולה (והחשבון), יודיעו למקום מרכזי מהו הסכום שנדרש לארגון ההתוועדות והמסיבה כו', ומכל המקומות המרכזיים יודיעו לכאן, ובלינדר, ישלחו מכאן עבור ההוצאות שבדבר, מתוך שמחה וטוב לבב.

י. ויה"ר שקבלת ההחלטה טובה (עוד לפני שיתחילו לעסוק בדבר בפועל ממש) תפעל תיכף ומיד את ה"שכר" השייך לפעולה של אהבת ישראל ואחדות ישראל⁸⁷ — ביטול הגלות,

ובפשטות — שתיכף ומיד ממש זוכים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,

ובפרט — שנמצאים עתה בסיומו של השבת, בסמיכות למוצאי ש"ק, "סעודתא דדוד מלכא משיחא"⁸⁸,

ואז, בבוא יום השבת הבעל"ט — תתקיים "התוועדות גדולה" דכל בנ"י ממש, "קהל גדול ישובו הנה"⁸⁹,

ו"הקיצו ורננו שוכני עפר"⁹⁰, ו"משה ואהרן עמהם"⁹¹, ורשב"י עמהם, וכל צדיקי ונשיאי ישראל, עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו — שהרי צדיקים (ועד ל"ועמך כולם צדיקים"⁹²) קמים לתחי' מיד⁹³,

ו"ראש המדברים" בהתוועדות זו יהי' — משיח צדקנו, שילמד תורה לכל העם (כולל האבות ומשה רבינו כו')⁹⁴ — "תורה חדשה מאתי תצא"⁹⁵, פנימיות התורה, ובאופן של ראי'⁹⁶,

הערות

84. להעיר מסיפור חז"ל (שמו"ר פנ"ב, ג. ועוד) אודות פעולת רשב"י — "בקעה בקעה מלאי דינרי זהב, התחילה מושכת דינרי זהב". ובלשון הכתוב ריש פרשתנו: "אם בחוקותי תלכו (שתהיו עמלים בתורה — פרש"י) ואת מצוותי גו' ונתתי גשמיכם בעתם" — כל הברכות ויעודים גשמיים שבפרשה (כנ"ל ס"ב), ואין זה ענין דמשמש ע"מ לקבל "שכר", כי אם, לצורך העבודה עצמה — כדברי הרמב"ם (הל' תשובה רפ"ט): "הבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה כו' ישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה, כגון שובע ושלום וריבוי כסף וזהב, כדי. . (ש)נשב פנויין ללמוד בחכמה ולעשות המצוה".
85. ראה זח"ג קכח, א. וראה לקו"ש ח"ה ע' 81. וש"נ.
86. בהעלותך יא, ה. וראה ספרי ופרש"י עה"פ.
87. ראה תענית ח, ב. שו"ע או"ח הל' תענית סו"ס תקעא.
88. סידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש. פרע"ח שער השבת ספכ"ד.
89. ירמי' לא, ז.
90. ישעי' כו, יט.
91. ראה יומא ה, ב. תוד"ה אחד — פסחים קיד, סע"ב.
92. ישעי' ס, כא. וראה סנהדרין רפי"א. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ה.
93. ראה זח"א קמ, א.
94. רמב"ם שם ספ"ט. לקו"ת צו יז, א. ובכ"מ.
95. ויק"ר פי"ג, ג.
96. לקו"ת שם. שער האמונה פ"ס. ועוד. ומעין זה — בלימוד הזהר, "חיבורא דילך", שהלשון הרגיל הוא (לא כבגמרא שרגיל (משא"כ במקומות מתימספר ממש) — "תא שמע", אלא) "תא חזי", תרגום של ראי'. ולהעיר גם מהשייכות המיוחדת לשבת זו — כ"ב אייר — השבת הראשונה לירידת המן (שהתחיל בט"ז באייר, יום א' בשבת (פרש"י בשלח טז, א — משבת פז, ב)), עלי' נאמר (בשלח שם, כט) "ראו כי ה' נתן לכם השבת", היינו, שענין ה"שבת" שבתורה, פנימיות התורה (שלכן, רבי יהודה קרי לרשב"י — מארי דזהר — בשם "שבת" (זח"ג קמד, ב)), הוא באופן של ראי' דוקא. ולהעיר, שהתחלת הלקו"ת הוא בד"ה ראו כי ה' נתן לכם השבת — וי"ל רמז עכ"פ, כי בלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בתורת החסידות מודגש ביותר הלימוד באופן של ראי', תכלית ההתאמתות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.