80

- אשר קדושתה של מצוה זו נשארה, גם לפני מתן תורה*, בדבר הגשמי אף לאחר קיום המצוה -

והיא קישרה את שאר כל המצוות של האבות עם המצוות שלאחר מתן תורה, ש"מעשה אבות" יהיה "סימן לבנים".

מכך מובן, שקיום מצות מילה על ידי אברהם אבינו, לפני מתן תורה, צריך היה להיות באופן זהה לקיום המצוות לאחר מתן תורה.

ה. המצוות, וכן ההכנות והתוצאות, בדרך הטבע

אחד הפרטים בקיום המצוות לאחר מתן תורה הוא ההשתדלות שהמצוות תקויימנה בדרך הטבע, ולא על ידי

מצד ציווי הקב"ה, בדוגמת** המצות שלאחרי מ"ת כמבואר בארוכה בלקו"ש ח"א שם. ח"כ [המתורגם] ע' 14.

6) אלא שמ"מ, מכיון שלפני מ"ת לא בטלה עדיין הגזירה דעליונים לא ירדו למטה - גם הקדושה דמצות מילה [נוסף לזה שהיתה רק בגוף מקיים המצוה*, ולא בגשם העולם (שנזדכך רק ע"י כור הברזל דמצרים - תו"א עד, א)], לא נקבעה בהגשמי (גם של גוף מקיים המצוה) ממש כמו המצות שלאחרי מ"ת (ראה לקמן..... ע' 89 הערה 24).

וירא שיחות ₪

נס?. כיון שהמצוות, שלאחר מתן תורה, צריכות לגרום לזיכוך, ולהביא קדושה לתוך הדברים הגשמיים שבעולם הטבעי, עליהן להתבצע בדרך הטבע - כדי שגם טבעו של העולם לא יתבטל, אלא יודכך.

יותר מכך: לא רק המצוה עצמה, אלא אפילו ההכנה למצוה צריכה להיות בדרך הטבע. כפי שידוע2 הסיפור על אדמו"ר הזקן, שהמתין בקיום ברכת קידוש לבנה, עד אשר השפיע על הפקיד שהלה יעצור את הסירה, למרות שלפני כן עצר אותה אדמו"ר הזקן בדרך נס. וזאת, משום שהוא חפ שגם ההכנה למצוה תהיה בדרך הטבע.

כשם שקיים ענין זה לגבי ההכנות למצוה, כך גם, מאותה סיבה, לגבי התוצאות של המצוה - שלא יהיה צורך בנס כדי להגיע לענינים שצריכים לבוא כתוצאה מהמצוה בדרך הטבע, כי אז תיפגם שלמות קיום המצוה.

ור אין לבטל קשיים בקיוס המצוה

מכך מובן, שכאשר לפי הטבע, יש קשיים בקיום המצוה (בקיום המצוה עצמה, או בהכנה, או בתוצאות של המצוה), אין להסירם או לגרום להקלה