78

הערות

1. 1. שם פו, א ד"ה מנין שמרחיצין: דאף ביום ג' מסוכן הוא.
2. 8. באוה"ח כאן: "וראיתי בגירסת הטור שלא כ' יום ג' אלא מלמד שבא הקב"ה לבקר את החולה". ובסיום פירושו: "ואולי כי הסוברים כן (שאין הפרש בין יום א' ליום ב') גורסים כגירסת הטור". וצ"ע, שהרי גם רש"י ס"ל שאין הפרש כו' (כמצויין בהערה הקודמת), ובכ"ז מדגיש בפירושו לאחרי שכתב לבקר סתם: "א"ר חמא ב"ח יום שלישי כו'"*.
3. 9. כמובן מפשטות סוגיית הש"ס (נדרים לט, סע"ב ואילך), ברמב"ם הל' אבל פי"ד ובטושו"ע יו"ד סשל"ה. - ולהעיר אשר בכלל, חולי המילה וסכנה שבזה סוג בפ"ע הוא וכדמוכח מהא דחייבו תורה לימול, ממרז"ל דעד אלישע לא הי" חולה שנתרפא (ב"מ פז, א) ועוד.
4. 0. ובפרט, שהמצוה דביקור חולים למדו רו"ל (סוטה יד, א) ממה שהקב"ה ביקר את אברהם.
5. 1. בחדא"ג מהרש"א לב"מ שם, דמכיון שגם להשיטות שביום א' וב' יש יותר סכנה "ביום ג' החולשה גוברת יותר" (ראה וישלח לד, כה ובת"א שם. וראה גם ר"ן שם) - לכן בא הקב"ה לבקרו ביום ג', כי אז "הוא עיקר מצות הביקור". עיי"ש. אבל אינו מובן שהרי פשוט שגם בב' ימים
6. 6. *) ואין שייך לתרץ בזה שבפירושו עה"ת, מכיון שהוא בדרך הפשט, ס"ל דלא כבפירושר לש"ס - כי (א) הרי זה (מתי הסכנה היא יותר) ענין של מציאות. (ב) פירוש זה מביא רש"י בשם ר' חמא בר' חנינא.
7. 7. הראשונים ישנה המצוה, ולמה לא ביקרו הקב"ה גם בימים אלן*?
8. 2. רמב"ם שם ה"ה. ובירושלמי פאה פ"ג ה"ז, וטושו"ע שם - אחר ג' ימים.
9. 9. באוה"ח שם כתב (ע"פ מרו"ל נדרים מ, א: יומא קדמאה כו') שרק ביום א' אין מבקרין, ולכן תירץ זה לדעת הר"ן שביום ב' ליכא סכנה. אך לפי מ"ש הרמב"ם, תירוצו הוא גם לדעת רש"י.
10. 3. ירושלמי שם. טושו"ע שם (וידועה התמי' על שלא הביא הרמב"ם דין זה).
11. 4. ואתחנן ד, ז.
12. 5. ב"ח ביו"ד שם.
13. 6. לשון האוה"ח שם.
14. 14. *) בחדא"ג שם "וכן אמרו דאין מבקרין החולה עד אחר ג' ימים". אבל ראה לקמן סעיף ג', שאי"ז שייך לנדו"ד.