תקסד

לחשוב שאם אינו חושב אין להדיבור חיות כלל, הרי הי' הדיבור כלול תחלה במח' ואח"כ יצא מהעלם לגילוי, וזהו ג"כ משל להשתל' עו"ע.

אבל בריאה יש מאין אינו שייך לומר שמציאות העולם, היש כמו שהוא, הי' כלול בהאין דכמו שאומרים החוקרים שהוא דבר מלא דבר⁶, פי' שמלא דבר נעשה דבר, אינו שייך לומר שבלא דבר הי' דבר, וכמו"כ מה שאומרים יש מאין הנה יש הוא מה שמושג ואין הוא דבר בלתי מושג ואיך שייך לומר שבדבר בלתי השגה יהי' השגה, שאם נא' שיש בו השגה ה"ה יש, דתי' אין שולל ההשגה שאינו מושג, ובל' תורה שמרצון וחפץ ה' נעשה מציאות שהוא יש ודבר נפרד מאין שהוא אינו מושג, שבתורה אין אנו מוצאים כ"א ל' בריאה⁷ וכמו אם בריאה יברא ופי' רש"י אם בריאה כו' ואם לאו יברא ה' (ובגמ' פריך והלא אין כל חדש תחת השמש ומתרצין⁸).

וזהו"ע בריאה יש מאין והוא ענין ד"ת, והוא ג"כ אמת שה"ה שם אלקים, דל"ב פעמים אלקים במע"ב, דאלקים בגי' הטבע. והנה הגם שא"צ ראיות ששם אלקים הוא אמת שה"ה מז' שמות שאינם נמחקים, מ"מ ה"ז מרומז בתורה דכתי' בראשית ברא אלקים, ול"ב פעמים ש' אלקים יש במע"ב, ובסוף כתי' אשר בר"א אלקי"ם לעשו"ת ס"ת אמת⁹ להורות דשם אלקים הוא אמת. אך יש מדרי' באמת, יש שפת אמת, ואמת, ואמת לאמיתו¹⁰. וביאור הענין דהנה כתי' תתן אמת ליעקב ומקשים ו[כי] שייך לומר שחו"ג אינו אמת ח"ו¹¹, והענין דחו"ג יש להם מנגדים דחסד מנגד לגבורה וגבורה מנגד לחסד, דמצד החסד להשפיע לכל דטבע הטוב להיטיב שישפיע לכל והטוב הוא שלא יהיו דקדוקים כלל, והגבו' הוא מונע ומעכב ההשפעה וה"ז הפסק, וכמו"כ מצד הגבו' הן שמים לא זכו בעיניו, ומצד החסד ישפיע, הרי יש להם מנגדים אבל מדת הת"ת הוא מדת הרחמים, דמדה"ד קאמר שע"פ הדין א"צ