סימן יח

סימן יח

טבילה בנהרות

ב"ה ⁶⁰² יום ג' ט"ז אייר תרס"ז לפ"ק

ליובאוויטש

כבוד ידידי הרב המפורסם ווח"ס נכבד י"א כו' מו"ה אברהם ⁶⁰³ שי'

אחדשה"ט.

...להיות שנתארך הענין קצת ואין עתותי בידי, אניח יתר ההערות ואכתוב קצת במה דסיים כבודו בענין הטבילה בנהר ⁶⁰⁴ .

הנה המחמיר בזה ביותר הוא מהרי"ק ז"ל בשורש קט"ו שהובא בב"י, ולדעתו באמצע הקיץ כשהנהר כבר הועמד על מקומה התמידי ואין גשמים, מותר לטבול בנהר. וכשיש גשמים, אם ודאי רבו זוחלין על הנוטפין מותר לטבול רק במקום שהי' מהלך בתחלה, אבל במקום שנתרחב אסור לטבול. ואם יש חשש שרבו הנוטפים על הזוחלין, אסור לטבול אפילו במקום שהי' מהלך בתחלה. והב"י לא הסכים אליו ופסק בשו"ע ⁶⁰⁵ כהר"י והר"מ ⁶⁰⁶ דכשרבו הזוחלין על הנוטפים מותר בכולו (וכמ"ש הש"ך ⁶⁰⁷ ). ואם רבו נוטפים על הזוחלין אסר בכולו. ובדרכי משה ⁶⁰⁸ נראה שמסכים למהרי"ק, ושכן דעת ר' ירוחם ⁶⁰⁹ . אמנם בהגהות שו"ע הסכים להרב"י. ובמקום שאין מקוה התיר כדעת ר"ת ⁶¹⁰ , שכן הסכים גם מהרי"ק בשרש הנ"ל במקום שנתפשט המנהג להתיר. ושם ברמ"א דגם במקום שנתרחב מותר. והש"ך סקי"א כתב דגם לר"ת, דוקא במקום שהי' מהלך בתחלה (וזהו כדעת הראב"ד ⁶¹¹ , שהביא הר"ן בפרק אין בין המודר ⁶¹² , הובא בב"י ⁶¹³ ).

ובמ"ש שם שבמקום שנתרחב אף לר"ת אסור אפילו רבו הזוחלין, ושכן כתב ר' ירוחם בהדי', צע"ג, דר' ירוחם כתב כן לדעת ר"ת כשרבו הנוטפים על הזוחלין, וכנראה מלשונו שכתב, ואפילו לפר"ת אותן הנהרות שגדלין לפעמים הרבה ממי הגשמים כו', מאחר שאנו רואין שלפי שעה נתגדל ונתרבה הנהר כל כך מירידת הגשמים כו', והב"י הביא דברי ר' ירוחם וכתב דאינו כן. וכן נראה ממ"ש התוס' שבת דס"ה ע"ב ד"ה דאמר שמואל, אפילו גדלו מאד. ואין לומר דכוונת התוס' על האורך לא על הרוחב, הרי אדרבה במקום שנתרחב יש מקום יותר להתיר מבאורך, וכמ"ש בצמח צדק משניות פ"ה דמקוואות מ"ג אות ו'. וכ"פ שם בהקיצור דאות הנ"ל, דבמקום שאי אפשר להם לעשות מקוה מותר לטבול אפילו במקום שנתרחב, ומכל מקום יותר נראה לו לטבול במקום שהי' מהלך מתחלה כמש"ש. ועמ"ש בצמח צדק פסקי דינים ⁶¹⁴ בחידושים על קיצור פסקי הרא"ש, ולפמ"ש שם סק"ב יש להחמיר גם כשרבו הזוחלין לטבול במקום שהוא מהלך בתחלה דוקא, וכל זה כשאין מקוה כו'. ונראה דבמקום שמתקנים את המקוה ואי אפשר לטבול בה גם כן הדין כן, ואין מחייבין אותם לנסוע לעיר אחרת, אבל ודאי נכון לטבול במקום שהוא מהלך בתחלה. ולהתיר בנקל לטבול בכל מקום בעת ריבוי גשמים (וגם לא במקום צניעות כלל) לא נכון הדבר כלל.

אך מ"ש כבודו וכמעט התיר נדות דאורייתא ר"ל, הפריז על המדה. ואפשר נודע לו עתה עוד דברים בזה לבד הנ"ל, אבל מצד הנ"ל אין לומר כן, שהרי הרמ"א מתיר לטבול בכל מקום, אפילו בעת הגשמים שמתפשט ומתרחב כו'. ובר מן דין הרי הביא הב"י ⁶¹⁵ בשם המרדכי פרק במה אשה ⁶¹⁶ , דגם לדעת המחמירים עלתה לה טבילה מדאורייתא, ומה שאסרו הוא רק משום גזירה אטו חרדלית של גשמים. איברא דדעת מהרי"ק שרש הנ"ל הוא דגם הא דרבו נוטפים על הזוחלין הוא מדאורייתא, שהרי כתב דחיישינן שמא ירבו הנוטפים מפני שזה ספיקא דאורייתא. וכ"כ בסוף התשובה שם, אדרבה נייתי ראי' להחמיר בשל תורה כהר"מ והרא"ש שפסקו שאין לטבול בנהרות בימי הגשמים עכ"ד. וכ"ה דעת הב"י ⁶¹⁷ , דלמהרי"ק ⁶¹⁸ ותרומת הדשן ⁶¹⁹ הוי דאורייתא, ולכן כתב שהמרדכי הנ"ל חולק על זה. והדרכי משה אות ז' כתב דדבריהם הוא בנוטפים לבד, אבל בתערובות והחשש שמא ירבו כו' הוא מדרבנן (וכן הגי' בשו"ע ⁶²⁰ , אם הם לחוד בלא מעין), ותפס על הב"י מ"ש בשם המרדכי דפסול זחילה הוא מדרבנן, והבין בדעת הב"י דהיינו גם בנוטפים לחוד. וכל זה אינו מובן דהרי במהרי"ק מפורש דגם בתערובות הוא מדאורייתא, ולהכי מחמירין בספיקו, והב"י שהביא דעת המרדכי הוא גם כן בתערובות דוקא, דאז הוה מדרבנן (וצ"ע דלפי זה למה מחמירין בספיקא, והי' נראה ל[ומר] דוקא אם ודאי רבו כו', וע' בש"ך סק"י).

ונראה דלמהרי"ק (ואפשר כן הוא גם להר"י) האיסור אינו משום גזירה, אלא דפסקו כרב ⁶²¹ דמטרא במערבא סהדא כו', דלית לי' הא דמכיפי' מיברך, וכן סבר אבוה דשמואל כרב (ורבנן דאמרי פרת שמו, כתב הרא"ש בהל' מקוואות ⁶²² דסברי כשמואל דמכיפי' מיברך, אבל אבוה דשמואל יש לומר דסבירא לי' כרב. אחר כך ראיתי שהר"ן כתב כן בפ' אין בין המודר ⁶²³ לדעת המחמירים, ושגם רבנן דרבי מאיר ⁶²⁴ סבירא להו כרב). וכן נראה ממ"ש מהרי"ק שם ואפילו שמואל (הרואה יראה שנתחלף שם בין אבוה דשמואל לשמואל) לא פליג עלי' אלא משום דמכיפי' כו', הרי דפליגי הדדי, ולפמ"ש הרא"ש בסברת הר"מ דמשום גזירה, הרי לא פליגי כלל. ונראה מזה דמהרי"ק סובר דאינהו לית להו הא דמכיפי' מיברך, ופסקינן כרב באיסורי, ובפרט דאבוה דשמואל סבר כוותי', ואם כן הרי זה דאורייתא. והרא"ש והמרדכי סבירא להו דלדעת הר"מ הוא משום גזירה, וממילא הוה רק מדרבנן. וכאשר רוב הפוסקים סבירא להו בעצם הדין כר"ת, ובמקום שיש מקוה מחמירים כהר"מ, וגם מהרי"ק עצמו כתב שם שלא ימשכן נפשו לבטל המנהג כו', ואם כן אין לומר בזה איסור דאורייתא ח"ו, אף לדעת המחמירים יותר במקום שאפשר להחמיר כו'.

וכבר אמרתי לכבודו אשר הי' לו לדאוג מתחלה על זה, וקודם שסתר את המרחץ הי' לו להכין מקום לטבילה, היינו לעשות קופאלני' ⁶²⁵ בנהר במקום שהוא מהלך תמיד ⁶²⁶ , והי' יוצא בזה מכמה חששות. וכאשר תחלה לא שם לבו לזה, ואחר כך כאשר מנע, אף בחוזק יד לא הועיל, כי הרי אי אפשר להחמיר על הנשים (ובפרט בזמן הזה) לנסוע לעיירות אחרות (והרבה מתביישות), ובפרט בזמן השרב והיובש, ועמא דבר אין מחלקים בין כשאין גשמים ⁶²⁷ לכשיש גשמים. ואם הי' אומר מתחלה לעשות קופאלני' כנ"ל, הי' הכל כתיקונה וכהוגן. וייטיב להודיעני מקבלת מכתבי דנא.

ויקבל החיים ושלום והברכה מאדון השלום כאוות נפשו וידידו דורש שלומו מלב ונפש חפצה תמיד כל הימים.