ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך דהוספות - שיחות ומכתביםשיחה ה1252

1252

הסריקה חיפוש חדש

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שיחה ה

י"ט כסלו

באגרת הקודש של כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע', שכתב בשנת תרס"ב לכבוד חג הגאולה?, כותב בין השאר: "החג אשר פדה בשלום נפשנו ואור וחיות נפשנו ניתן לנו, היום הזה הוא ר"ה לדא"ח אשר הנחילנו אבותינו הקדושים זצוקללה"ה נ"ע זי"ע, והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל".

אחד מיסודות תורת הבעש"ט, אשר כל פרט ופרט שבהבריאה תכליתו היא עבודת הבורא, ולזאת כל פרט ופרט שישנו בעולם מוכרח לנצלו לעבודת הבורא. ואם הדברים אמורים בנוגע לפרטי כל הבריאה, בנוגע לכל פרטי האדם בחיר הנבראים, על אחת כמה וכמה. זאת אומרת אשר כל הכחות והכשרונות שחנן הקב"ה את האדם צריך לנצלם בכדי לשמש בהם את קונו. ואשר לזאת, צריך ליזהר ביותר שלא לחשוב מחשבה בטילה, לדבר דיבור בטל ולעשות מעשה בטל, כי כשחושב, מדבר או עושה ענינים בטלים, הרי אינו מנצל את הכח שנתן לו השי"ת לחשוב, לדבר ולעשות דבר וענין של תכלית, ומאבד הוא ח"ו את בריאתו של הקב"ה לבטלה.

ולזאת מובן בפשיטות, אשר מחשבותיהם דיבורם ועשייתם של הצדיקים, מקיימי רצון הבורא בתמידות, הם בתכלית הזהירות והדיוק.

עפי"ז צריך ביאור כפל הלשון שכותב כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע באגרתו הקדושה "והיא היא תורת הבעש"ט ז"ל" - שתי פעמים היא?

אמנם, כלל הוא בתורה: "שנה עליו הכתוב - לעכב". וכלל זה הוא בהקדש דוקא. בחולין אין צריך להדגיש ב"פ: ודי באמירה פעם אחת, ורק בהקדש הוצרך הכתוב לשנות ב"פ לעכב.

והרי הדברים מתמיהים: עניני ההקדש חמורים ומדוייקים יותר מאשר הענינים של חולין. ואם בעניני חולין, כשאומר הכתוב פעם אחת, אנו יודעים שהוא לעיכובא, הרי ק"ו בהקדש שהי' די לומר פעם אחת. וכלל התורה הוא להיפך?!

הערות

  1. 1. פאקסימיליא מהמכתב נדפס בקונט' ומעין ע' 71. היום יום בתחילתו. וראה גם קובץ ליובאוויטש שנה א' חו' ה ע' 88.
  2. 2. אגרת קודש זו אשר בה הוכרז על י"ט כסלו בתור ר"ה לחסידות עשתה בשעתה רושם אז בכל תפוצות ישראל, וגם גדולי הדור ההוא כמו הגר"ח מבריסק והגרח"ע מווילנא התייחסו לזה בהדרת הכבוד. - ראה קונט' ומעין שם.
  3. 3. תוד"ה ואם מנחות לח, א. יד מלאכי כלל תרי"ח. ועיי' ג"כ לקח טוב (להגר"י ענגעל) כלל ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.

  1. אגרות קודש ז'קלו מנחות לח, סע"א
  2. לקוטי שיחות 183 מאותו ספר מנחות לח, סע"א
  3. לקוטי שיחות 95 מאותו ספר מנחות לח, א
  4. לקוטי שיחות 49 מאותו ספר מנחות לח, א
  5. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ד. מנחות לח, סע"א
  6. תורת מנחם בס"ד. שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ. מנחות לח, סע"א
  7. שולחן ערוך א מנחות לח, א
  8. שולחן ערוך ה מנחות לח, א
  9. שולחן ערוך כז מנחות לח, ב
  10. שולחן ערוך א מנחות לח, ב
  11. שולחן ערוך ה מנחות לח, ב
  12. שולחן ערוך ו מנחות לח, ב
  13. שולחן ערוך א מנחות לח, א
  14. שוע"ר עם ביאור דברי שלום שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד מנחות לח, א
  15. תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב מנחות לח, א ואילך
  16. שוע"ר עם ביאור דברי שלום ט איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית מנחות לח, ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום יא דיני חוטי הציצית מנחות לח, א
  18. שוע"ר עם ביאור דברי שלום יב דברים הפוסלים בציצית מנחות לח, ב