304

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

עצמה, אפילו לא לשם ידיעה איך להתנהג, אלא לימוד תורה לשם תורה בלבד.

דוגמת בן שלא ראה את אביו משך זמן, שהוא קורא לו, וכשרואהו נופל על צואר אביו המלך, מחבקו ומנשקו, דבר שאינו לשם תועלת כל שהיא שתצמח לו מכך, כי אם בגלל האב עצמו.

כן גם איש מישראל, כשיש לו רגע אחד פנוי בו ביכלתו "לקחת" את אביו המלך באמצעות התורה, כמאמר רז"ל+': "אותי אתם לוקחים", אינו מתכוין בשעת מעשה, לשום דבר אחר, לא "לידע את המעשה", ולא לקיום מצות תלמוד תורה. הוא נאחז בתורה עצמה, שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד*.

ט. לפי זה, יובן גם הנאמר בגמרא*: "הלל מחייב עניים ור' אלעזר בן חרסום מחייב עשירים". אם יבואו עניים או עשירים ויתלו ביטול התורה בטרדותיהם, יעמידו להם כדוגמא את הלל ור' אלעזר בן חרסום.

לכאורה: אם התנצלות כוזבת היא זו, ולאמיתו של דבר יכלו להתפנות ללימוד התורה, הרי אין צורך בהוכחה מהלל ור' אלעזר בן חרסום. הרי זה ציווי מפורש": "והגית בו יומם

חג השבועות

מכאן, איפוא, הוכחה, שיתכן מבחינת ההלכה, מבחינת קיום מצות תלמוד תורה, יש פטור, ולמרות זאת, מתוך התלהבות והרגשת הנועם שבתורה, שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, מתמסרים לתורה גם במקום שעפ"י דין פטורים.

וה גם טעם לכך שתורה נקראת בשם: אמת, כמאמר רז"ל*': "אין אמת אלא תורה".

ענינו של אמת, הוא, שאין לו הפסק. דבר שיש לו הפסק אינו אמת, כידוע"? בענין נהרות המכזבין. אמת - תכון לעד.

דבר זה רמוז גם באותיות א'מ'ת', כמוסבר בירושלמי?, שא' היא תחלת האותיות, מ' אמצעית האותיות, ות' - סוף האותיות, האמת, שוה בכל מקום, בראש באמצע ובסוף.

שלכן, מכונה התורה בשם אמת, שכן אין לה כל הגבלות. מצוות מוגבלות בזמן ומקום, גם מצות תלמוד תורה יש לה הגבלותיה בזמן (אלו הטרודים בעסקיהם על פי תורה - פטורים מלימוד התורה בשעת ההכרח,

הערות

  1. 4. שמות רבה פל"ג (בשינוי לשון). תניא פרק מז.
  2. 5. תניא פרק כג בשם הזהר.
  3. 6. יומא לה, ב.
  4. 7. יהושע א, ח.
  5. 5. שיחות
  6. 6. ולילה", אם היה רגע אחת פנוי ללימוד, ולא למד הריהו בכלל "כי דבר ה' בזה גו"*י. - ואם אמנם לא היה להם פנאי לכך, איך אפשר לחייבם?
  7. 8. במדבר טו, לא. סנהדרין צט, א.
  8. 9. ברכות ה, ב.
  9. 0. פרה פרק ח. משנה ט.
  10. 1. משלי יב, יט. ראה גם תניא פרק יג.
  11. 2. סנהדרין פ"א ה"א.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. לקוטי שיחות 257 לקו"ש ח"ב ע' 304
  2. תורת מנחם בס"ד. פורים ה'תשי"א* לקו"ש ח"ב ע' 304
  3. מאמרים מלוקטים בס"ד. פורים ה'תשי"א לקו"ש ח"ב ע' 304

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש פה יומא לה, ב
  2. אגרות קודש ה'ס יומא לה, ב
  3. אגרות קודש ו'תקב יומא לה, ב
  4. לקוטי שיחות 299 מאותו ספר יומא לה, סע"ב
  5. לקוטי שיחות 110 מאותו ספר יומא לה, סע"ב
  6. לקוטי שיחות 51 מאותו ספר יומא לה, ב
  7. לקוטי שיחות 112 מאותו ספר יומא לה, ב
  8. לקוטי שיחות 83 מאותו ספר יומא לה, ב
  9. לקוטי שיחות 281 מאותו ספר יומא לה, ב
  10. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. יומא לה, ב
  11. תורת מנחם בס"ד. ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  12. תורת מנחם בס"ד. מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  13. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א. יומא לה, ב
  14. תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
  15. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
  16. שולחן ערוך ד יומא לה, רע"א
  17. שולחן ערוך ג יומא לה , ב
  18. שולחן ערוך (א) יומא לה, ב
  19. שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין יומא לה, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה יומא לה, רע"א
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג יומא לה, ב